מזונות יקבעו על-פי דיני היושר של ההלכה היהודית

בפסק דין שהתקבל בשבוע שעבר מקבל לראשונה, שופט בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן, שאול שוחט, את ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון, לפיה יש לבסס את קביעת מזונות הילדים על-פי דיני היושר של ההלכה היהודית.

משמעות הדברים בפועל: אפשרות לתמיכה גדולה יותר לילדים מהוריהם, וחלוקת מזונות שיוויונית והוגנת יותר בין ההורים.

בעקבות הגירושים של בני הזוג נקבעו לאשה מזונות ונותר לקבוע את מזונות בנם המשותף.

על-פי החוק הישראלי, הדין הרלוונטי לפיו יש להכריע בשאלת חיוב במזונות הוא הדין אישי, על-פי דתו של האב.

במקרה זה, ההלכה היהודית מטילה על האב חובה מוחלטת לספק את כל הצרכים ההכרחיים של ילדיו. לעומת זאת, האם אינה חייבת להשתתף בכלכלת הילד, וזאת גם אם לאם הכנסה ונכסים רבים.

על מי שאיננו יהודי, או מי שדתו לא מחייבת אותו במזונות, חלה הוראת סעיף 3א' לחוק המזונות, לפיה אביו ואמו של הקטין חייבים במזונותיו, בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא. החובה הינה אבסולוטית הן על האב והן על האם - בהתאם לנסיבות.

"עם חקיקתם של חוקי היסוד, בכללם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הלך והתגבר הצורך בבחינה מחדש של הלכה זו" - כותב השופט שוחט בפסק דינו, בהתייחס להכלה היהודית לפיה נוהג החוק הישראלי.

עוד כותב השופט שוחט, כי המגמה של בית המשפט העליון כיום היא לפסוק מזונות "על דרך של איזון כולל של הכנסת המשפחה מכל המקורות, תוך התחשבות בכלל היכולות מול הצרכים וקביעה בהתאם לכך את שיעורם הסביר של המזונות".

לאור זאת ובאיזון הכולל בין הכנסות שני ההורים מחייב בית המשפט את האב בתשלום מזונות בסך 1950 ש"ח לחודש. את האם מחייב בית המשפט לעמוד בתשלום ההחזר החודשי של המשכנתא עבור הדירה הרשומה על שמה, בה היא מתגוררת עם בנה כאשר תשלום זה יהווה את השתתפותה בהוצאות בנה.

לדברי עו"ד יעל גיל, מומחית לדיני משפחה, החידוש בפסק הדין של השופט שוחט הוא בהפעלת דיני היושר במקרים יומיומיים, ולא רק במקרים קיצוניים, תוך שהוא מסתמך אף על עקרונות הצדק והשוויון, העולים מחוקי היסוד, אשר חוקקו זה מכבר במדינת ישראל.

עוד מציינת עו"ד גיל כעת לאור פסק הדין, הקובע, כי בני הזוג יחוייבו במזונות ילדיהם, על-פי הכנסותיהם הפנויות, נפתח הפתח, לילדים לאבות אמידים, לא לרדת ברמת החיים, אליה הורגלו, גם אם הכנסתה של האם ירדה.