בעלוני השבת אין איזכור לרצח רבין

המחלוקת על קביעת תאריך יום הזיכרון ליצחק רבין בתאריך עברי או לועזי אינה משנה לעלוני השבת השונים המופצים בבתי הכנסת. העובדה שבשבת שקדמה ל-4 בנובמבר לא הופיע איזכור באשר לעשור להירצחו של רבין ברורה ומובנת, אך ההתעלמות, או האיזכור הדל "לצאת ידי חובה" בשבת הנוכחית, פרשת לך לך, השבת שלפני יום השנה העברי להתנקשות בראש הממשלה - י"ב במרחשון לא מצאה ביטוי ראוי מעל דפי קודש אלו.

האם מקומו של יצחק רבין, איש שמאל חילוני, צריך להתנוסס מעל גבי עלונים אלו ולמצוא את דרכו אל תוך בית הכנסת? אולי כן ואולי לא, אך העדר איזכור כלשהו של הרצח, השלכותיו ולקחיו לימינו אלו מתמיה.

[מיוחד: עשור לרצח רבין]

הסיכוי שציון חגים מחודשים דוגמת יום העצמאות ויום ירושלים ייפקד מעלונים אלו אינו בא בחשבון. גם אם המדובר בעלונים חרדיים, תהיה ההתייחסות למועדים אלו מנקודת המבט החרדית האופיינית למיגזר זה.

גם יום הזיכרון לשואה ולגבורה שנקבע בכ"ז ניסן, יום שמח על-פי לוח השנה העברי, מצויין על-פי פסיקת הרבנות הראשית לישראל ביום עשירי בטבת, ואף על-פי כן, מאוזכר בעלוני השבת בשבתות שקודם לשני תאריכים אלו. יש לסייג ולומר, כי בחברה החרדית קיימת גם כן התייחסות ליום השואה, אך תאריך הזיכרון אינו תופס שם חשיבות יתר, בשל קביעתו בזמנים מאוחרים על-ידי רשויות שלא אומרות יותר מדי עבור סוג אוכלוסיה זה, אך הנצחת השואה נעשית בחברה זו באופן תמידי מבלי להיזדקק לתאריך כזה או אחר.

מכתב ליצחק רבין

עיון בעלוני השבת מגלה כי בעלונים הבאים אין שום איזכור לרצח: "שיחת השבוע" (חב"ד), "מעיין השבוע" (שס), "תלמי גאולת עם ישראל" (ניר בן ארצי), "עולם קטן" (שבועון לצעירים), "עונג שבת" (עו"ד שמואל כהן) ו"מעייני הישועה" (תנועת תשובה לתרבות ישראל).

בעלון "באהבה ובאמונה" (מכון מאיר) הובא רק ציטוט שהזכיר בעקיפין את רבין. הציטוט היה מתוך מכתב שכתב הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל מישיבת מרכז הרב לרבין: "... במלוא התוחלת להמשך עמדתך המכובדת בדברי ימי ישראל, ובידיעה הברורה שכל הסכמים על ויתורים והפקרות של שטחי ארץ חיינו, יהודה ושומרון וכל הבשן והגולן, וכל ביטחוני סיני, הם דברים בטלים ומבוטלים. קרקעותינו השייכות לכל מיליוני היהודים שברוסיה ושבאמריקה לא יהיו נגזלות חלילה".

"עד היום לא נדָמָה ההסתה כנגד הרבנים"

בעלון "שבת בשבתו" (מכון צמ"ת) הנוכחי לא נכתב דבר, אך בעלון הקודם כתב ראש המכון, הרב ישראל רוזן, מאמר נוקב תחת הכותרת "לא הרגנו את רבין ז"ל וגם לא צלבנו את...". במאמר טוען הרב רוזן כי הרצח היה מעשה של אדם בודד, ויוצא "עלילת הדם" כהגדרתו, הנעשית לציונות הדתית כולה.

בין היתר כתב הרב רוזן: "עלילת-דם זו נקלטה עמוק והיא עדין מפעפעת ומרתיחה מעת לעת את החברה הישראלית, ולך תוכיח ש...לא צלבנו את 'המשיח'. לא פעם מתגנבת המחשבה ללבי, כי גורל הציונות הדתית בקרב חלק נכבד מן העם כגורל עם-ישראל בקרב אומות העולם; אוהבים לשנוא אותנו, להטיל בנו שיקוצים ונאצות, להוקיע אותנו כנצלנים וקצת מצורעים. כל זאת כנראה דווקא בגלל שאנחנו צודקים, תורמים לחברה האנושית ומגשימים אידיאל מורכב, עם סגולה. אני יודע היטב! רבים מצביעים על המשפט האחרון שכתבתי באצבע זקורה ומפטירים: הנה שוב מבצבץ חטא הגאווה וההתנשאות של ה'ציונות הדתית'! ותשובתי, הנה טענה זו היא שוב הוכחה נוספת לאמיתות ההשוואה..."

הרב רוזן הוסיף: "דמו הרותח של רבין ז"ל נשלף בתקשורת הדעתנית בתקופה שקדמה ל'הינתקות'. היזו אותו כנגד "הרבנים המסיתים שלא למדו את הלקח מהרצח הנורא". עד היום לא נדָמָה ההסתה כנגד הרבנים, "מחרחרי מלחמת אחים", כביכול. לא הועילו גם דבריו של היועץ המשפטי לממשלה, אשר אינו חשוד בהטייה לטובת הציונות הדתית, שהכריז באחת מוועדות הכנסת כשבוע לפני ה'הינתקות': "לא הוכח שרצח רבין הוא תוצאה של הסתה. הוודאי הוא שהיה כשל אבטחתי במקום הרצח". משכתבי ההיסטוריה בטורי התקשורת התנפלו גם עליו, קראו אותו לסדר והאשימוהו ב'הכחשת ההסתה והאחריות לרצח הנפשע'".

יום הזיכרון - רק בתאריך עברי

"מעט מן האור", עלונה של תנועת אורות חסד בראשות הרב וחה"כ לשעבר חנן פורת הגדיל לעשות והתייחס למכתבו של אלי ברמן, קורא שתמה על העדר כל איזכור, ולו ברמז, לנושא הרצח.

במכתב התשובה ששלח פורת נכתב (לא נגענו): "אנו מודים לאלי על מכתבו, וסבורים כמותו שציון עשור למעשה הנורא של רצח רבין ז"ל הינו דבר ראוי ונכון דווקא בעלון כשלנו, שעמדותיו הלאומיות רחוקות מהשקפתו המדינית של רבין בערוב ימיו.

"אך עם זאת, מן הראוי לציין שיום הזיכרון לרצח רבין נקבע, ואף עוגן בחוק הכנסת, על-פי התאריך העברי - י"ב במרחשון, אך משום מה, החלו בשנים האחרונות את טקסי הזיכרון באופן פומבי - כבר בתאריך הנוצרי. וכך נמשכים והולכים טקסי זיכרון אלה ימים ושבועות וגורמים לזילות הזיכרון בבחינת 'כל המוסיף גורע'.

"איננו סבורים שעלינו להיגרר אחרי אפנה זו, ולפיכך לא פירסמנו דבר בשבוע שעבר, ואנו קוראים לציבור הרחב לתת ביטוי נאות ליום זיכרון זה - בתאריך העברי בלבד.

חומרת הרצח - לא בגלל פגיעה בדמוקרטיה

"ועוד זאת נוסיף ונדגיש: השלילה וההוקעה של הרצח הנתעב, אסור שתהיה קשורה לעמדה פוליטית כל שהיא מימין ומשמאל, או אף להשקפת עולם באשר למעמד הדמוקרטיה, כפי שניסה להציג את הדברים נשיא בית המשפט העליון.

"מגוחך לראות את החומרה שבמעשה הרצח בשל הפגיעה בדמוקרטיה, שכן אף הסבורים ש'הסכמי אוסלו' (שאושרו על חודו של 'מיצובישי'...) או 'תוכנית ההינתקות' (שעמדה בניגוד מוחלט להתחייבויות לבוחרים) חרגו מכל התנהלות דמוקרטית תקינה, צריכים להוקיע בכל תוקף את הרצח הנתעב כשלעצמו, בלי לתלותו בשום ערך פחות מאיסור 'לא תרצח'.

"זהו לפי מיטב הכרתנו הלקח הגדול שיש לחזור ולשננו בימים קשים אלה. ודומה, שדווקא בעת עקירת היישובים וגירוש המתיישבים, הוכח בעליל שהציבור הציוני-דתי ידע לחרוק שן ולא להרים יד כנגד חייל או שוטר, אפילו נוכח מעשים שפלים - השמים ללעג כללי מוסר ודמוקרטיה תקינה.

"הבה נתאמץ להוסיף ולהימנע מכל אלימות פיזית או מילולית - הפוגעת בזולת שלא כדין, גם מבלי צורך לאמץ את 'מורשת רבין'. בברכה נאמנה - חנן פורת".