ברק: מתנגד לגביזון בגלל האג'נדה שלה

נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, מתנגד למינויה של פרופ' רות גביזון לכהונת שופטת בבית המשפט העליון "בגלל האג'נדה שלה", כדבריו, בנוגע לתפקידו של בית המשפט העליון. הנשיא הסביר: גביזון "היא מועמדת לא בגלל שהיא מוכשרת; היא מועמדת בגלל שיש לה אג'נדה". הנשיא ברק אמר דברים אלה בכנס "בין משפט לחברה" שהתקיים מטעם מכללת נתניה במלון נווה אילן. בכינוס בראשו עומד פרופ' זאב סגל, השתתף, בין היתר, גם מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס.

דברי הנשיא ברק מעוררים תגובות חריפות במערכת הפוליטית. שרת המשפטים שהיתה למעשה היעד לביקורתו של הנשיא ברק - בשל עמדתה התקיפה בעד מינויה של גביזון - אמרה כי מועמדות פרופ' גביזון הינה לגיטימית וראויה. היא ציינה, כי לכל משפטן בעל שיעור קומה יש אג'נדה בנושאים מהותיים העומדים על-סדר היום הציבורי, וכך הדבר גם לגבי שופטים המכהנים כיום בבית המשפט העליון.

ח"כ מיכאל איתן אמר בתגובה, כי "התנגדותו של הנשיא ברק למינויה של פרופ' רות גביזון לביהמ"ש העליון נובעת מהתנגדותה למדיניות האקטיביזם השיפוטי ומההדגשים היהודיים ציוניים שהיא נותנת למושג "מדינה יהודית ודמוקרטית".

"התנגדותו של ברק מבטאת מדיניות קלוקלת של מינוי שופטים בישראל בשיטה של "חבר מביא חבר". הדרך לבית המשפט העליון פתוחה רק למלחכי פנכה ואומרי הן".

"אם רוצים לעצור את הכרסום החמור באמון הציבור בבית המשפט ובמערכת המשפט צריך לאפשר מינוי משפטנים מצטיינים המבטאים רעיונות שונים וחדשניים, גם אם אינם עולים בקנה אחד עם כל מה שכבוד הנשיא חושב".

ח"כ מיכאל איתן אמר, כי במהלך הכנסת הבאה יפעל ביתר שאת לשינוי שיטת מינוי השופטים "שאין לה אח ורע בשום מדינה דמוקרטית בעולם".

רותי חברה טובה שלי

בכינוס שנערך כאמור התייחס ברק, לראשונה, באופן פומבי, להתנגדותו למינוי גביזון לבית המשפט העליון. הוא ציין, כי "רותי חברה טובה שלי", היא אדם מוכשר ויש מקום לדון במועמדותה. ואולם, אמר, האג'נדה שלה בדבר תפקידו של בית המשפט העליון בחברה דמוקרטית, אותה פירסמה בעצמה, היא שהולידה את התנגדותו למינויה. ברק ציין, כי לא היה עוסק בכך אלמלא גביזון פירסמה בעצמה את תפיסתה המקצועית והערכית בנושאים אלה.

ברק אמר, כי מעולם לא שאל שופט לגבי עמדותיו. מועמדי העבר, אמר, לא נתנו פומבי לעמדותיהם ולא נשאלו. מינוי שופטים נעשה, לדבריו, על-פי הכישורים. "תמיד חיפשנו את השופטים המוכשרים ביותר", אמר והלין: "רותי אונסת אותי שלא מרצוני לנקוט עמדה נגד דעותיה, והאג'נדה שלה לא טובה לעת הזאת לבית המשפט העליון".

ברק נמנע ממתן פירוט באשר לאותם עניינים בהם נתונה המחלוקת הגדולה בינו לבין גביזון, מחלוקת הגורמת עתה לעיכוב המינויים לבית המשפט העליון - בשל עמידתה האיתנה של שרת המשפטים, ציפי ליבני, על מינויה של גביזון, בחבילה אחת לבית המשפט. ואולם, סוד גלוי הוא כי גביזון מתנגדת לאג'נדה של ברק בכמה עניינים מרכזיים: למעורבות היתרה של בית המשפט העליון בעניינים פוליטיים; למנדט שנטל לעצמו בית המשפט העליון בפסילת חוקים; לגישת בית המשפט העליון שלעיתים שופט אישי ציבור (כמו, למשל: אריה דרעי) מתוך מה שנראה כרצון לספק חוגים מסויימים במערכת הפוליטית-חברתית.

ברק התייחס גם למחסור בשופטים הקיים עתה בבית המשפט העליון. שרת המשפטים, ציפי ליבני, מעכבת כידוע את כינוס הוועדה ודיון במועמדות שופטים לבית המשפט העליון, כל עוד לא גייסה רוב למינוי גביזון.

לדברי ברק, קיים אומנם מחסור בשופטים (כיום מכהנים 12 במקום 15 שופטים), אך בינתיים אין עיכוב בטיפול בתיקים - ברק ציין כי הדבר נמדד לפי זמן ההמתנה לדיונים - בשל זאת שהשופטים המכהנים עובדים קשה יותר. בינתיים, אמר, התפוקה הן בכמות והן באיכות לא נפגעה.

ברק התייחס בנאומו גם לפרשת השופט הילה כהן, וכן לביקורת נגד השופט מישאל חשין, שעמד בראש בית הדין המשמעתי שדן בקובלנה המשמעתית נגד השופטת כהן. "כל אדם עושה טעויות, לא טיאטאנו את העניין", הדגיש ברק והוסיף, כי "המערכת כמערכת נהגה בסדר". ברק גונן על השופט חשין וטען כי ההתקפות, בעיקר על השופט חשין, "הן בלתי מוצדקות ופרועות". ברק התייחס לכך גם בעבר, באגרת שהעביר לכל שופטי ישראל, כאשר תקף באופן מרומז את הח"מ בגין דברים שחשפנו כאן ("הידידים של חשין") - על קשריו האישיים של השופט חשין עם עו"ד יעקב רובין, פרקליטה של השופטת כהן.

לינדנשטראוס: נבדוק מינוי 11 שגרירים

מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, גילה בנאומו כי משרדו בוחן עתה שורה של נושאים ועניינים המעלים חשד למינהל בלתי תקין. הוא ציין, כדוגמא, כי משרדו החל עתה בבדיקת 11 מינויים לכהונת שגרירים שנעשו על-ידי משרד החוץ. לדבריו, ייבחנו הליכי המינוי, כמו גם כישוריהם של האישים שמונו. לינדנשטראוס הדגיש, כי הבחינה נעשית ברגישות ובזהירות, שכן ברור שחלק ניכר מהמינויים ראויים וכשירים.

משרד החוץ מסר בתגובה, כי השגרירים מונו על-בסיס כישוריהם ובהתאם להליכים המקובלים. נמסר עוד, כי חבל שהמבקר לא בדק לפני שמתח ביקורת פומבית על משרד החוץ, ולו היה עושה זאת היה מגלה כי המינויים כולם נעשו בהתאם להסכם עם עובדי משרד החוץ, ואושרו על-ידי ועדת המינויים שליד נציבות שירות המדינה.

צילום: ליבני, גביזון ראויה לעליון

צילום: גביזון, יש לה אג'נדה

צילום: חשין, טעון הגנת הנשיא?