השרים של בלייר מסייעים לו להילחם בטרור

שר האוצר הבריטי, גורדון בראון, ושר החוץ, ג'ק סטרו, חזרו לארצם כדי לעזור לראש הממשלה, טוני בלייר, להעביר את החוק אשר מאפשר מעצר למשך 90 יום של חשודים בפעילות טרור, עוד בטרם הואשמו. בראון הגיע זה עתה לישראל כשהתבקש לחזור מיד, בעוד שסטרו שב מביקור ברוסיה.

"ביטחון המדינה" עומד בראש סדרי העדיפויות של בראון, כך לפחות אמר כשהסביר את חזרתו המהירה. בחדשות סקיי דווח הבוקר (ד', 9.11.05), כי בראון אמר: "אני רוצה לא רק לתת את קולי, אלא אני רוצה שכל מי שיכול לתת את קולו לעשות זאת...". בתום התהליך צפוי בראון לשוב לישראל.

ראש הממשלה נלחם באופוזיציה מצד מורדים בלייבור, מצד השמרנים והליברל-דמוקרטים, אשר טוענים כי מדובר בתקופה ארוכה מדי של מעצר, מה שנתמך על-ידי קבוצות למען זכויות אדם הטוענות, כי מדובר בהפרת הזכויות הבסיסיות.

הנושא נדון בימים האחרונים בבית הנבחרים. מדובר במה שאמור היה להחליף את הסעיף הקודם בחוק, על-פיו ניתן להחזיק בחשודים למשך 14 יום בלבד. החקיקה נתקלה בהתנגדות בפרלמנט והמו"מ בנושא עדיין נמשך. במשטרה ובפרקליטות הבריטית טוענים כי יש צורך בתקופת מעצר ארוכה במקרים מסוימים ומורכבים, בהם החשודים בטרור לעתים קרובות מצליחים להסתיר את המידע בצורה יעילה ויש צורך בשיתוף פעולה מצד סוכנויות זרות, אך המבקרים אומרים כי החוק יפגע בזכויות האזרח.

מי שלחץ להפעיל אמצעים נוקשים כדי ללחום בטרור הוא בעיקר שר הפנים הבריטי, צ'רלס קלארק. השר ניסה ללחוץ על פוליטיקאים, באירופה כולה, לתמוך בחוק כדי לאפשר, בין היתר, גירוש חשודים במעשי טרור. באירופה חוששים כי חלק מהעצורים יחזרו למדינות שבהן נוהגים להתעלל ולענות חשודים והביעו הסתייגות מהחוק.

הממשלה הבריטית כבר סירבה בעבר להצעת החוק אשר מאפשרת לשר הפנים לכפות את מעצרי הבית, אזהרות לתיירים ועוד הגבלות, בעקבות מידע שיתקבל בידיו מסוכנויות המודיעין. המבקרים טוענים כי מדובר בהפרות יסודיות של זכויות האדם וכי מעצר צריך לבוא רק בעקבות הוראה של שופט ולא של שרים בממשלה.

בית המשפט הגבוה של בריטניה פסק בדצמבר כי החוק הנוכחי אנטי-טרור מפר את זכויות האזרח על-ידי כך שהוא מאפשר לשלוח למעצר חשודים זרים לזמן בלתי מוגבל, עוד בטרם הואשמו.