דיכאון - אפשר לברוח בריצה

מיליוני בני אדם הסובלים בכל שנה מדיכאון ירצו אולי למצוא דרך לברוח מהבעיות שלהם - ללכת רחוק מהם, לשחות רחוק מהם או אפילו לרקוד.

מחקרים הראו בעבר כי התעמלות, לפחות כאשר היא מבוצעת במסגרת קבוצה, נמצאה יעילה לפחות כמו תרופות סטנדרטיות נגד דיכאון בהפחתת התסמינים אצל חולים הסובלים מדיכאון קשה.

כיום מראים מחקרים נוספים כי התעמלות יחידנית, כמו אימון בחדר הכושר או ריצה יומיומית, יכולה להיות יעילה בדיוק כפעילות בקבוצה בטיפול בדיכאון, וכי למשך ההתעמלות אין כל משמעות. המשמעות הגדולה ביותר שנמצאה היא האם אנשים התעמלו או לא.

מחקר גילה כי 10 חודשים בלבד של התעמלות קבועה ומתונה הביאו ליתרונות גדולים יותר משל תרופה מובילה נגד דיכאון (Zoloft) בהקלת התסמינים אצל אנשים צעירים שאובחנו עם דיכאון מתון עד חמור.

מחקר נוסף שפורסם מוקדם יותר השנה גילה כי התעמלות אירובית במשך 30 דקות 3-5 פעמים שבוע הורידה את תסמיני הדיכאון ב-50% אצל בוגרים צעירים.

מומחים בתחום מסבירים כי יחד עם העובדה כי התעמלות משפיעה כפי הנראה על כימיקלים מרכזיים במוח כמו הסרוטונין והדופמין, פעילות פיסית עשוייה לעורר גם שינויים חיוביים באזורים אחרים.

דיכאון הוא מצב המאופיין באנרגיה נמוכה ומתח מתון אך להתעמלות יש השפעה ברורה על מצב הרוח. נראה כי היא מרגיעה את תחושות החרדה אך לא גורמת לתחושת נמנום.

התעמלות מתונה - הליכה מהירה במשך 10 דקות, לדוגמה, תביא ל'דחיפה' באנרגיה, למרות שהיא עשוייה לא להספיק לשחרור לחצים. התעמלות נמרצת יותר - אימון אירובי במשך 45 דקות, לדוגמה - משפיעה בהחלט בהפחתת לחצים. היא עשוייה גם להשאיר אתכם עם פחות אנרגיה משום שתהיו עייפים, אך ישנן גם ראיות לכך שיש השפעה 'חוזרת' שעה או יותר לאחר מכן, במונחים של עלייה חזרה באנרגיה.

ישנם גורמי עידוד פסיכולוגיים נוספים להתעמלות: אנשים שמתעמלים נהנים מתחושת ביטחון גבוהה יותר, מה שעוזר להם להרגיש טוב יותר לגבי עצמם וליהנות מתחושה רבה יותר של הישגיות.

למרות כל היתרונות הרבים הללו אנשים הסובלים מדיכאון קשה לעיתים קרובות מתקשים להיכנס לשיגרה של התעמלות. ולמרות הידיעה כי זה הדבר הנכון לעשות, הירידה באנרגיה היא מרכיב כה עיקרי בדיכאון עד שלאדם הסובל כמעט ואין אנרגיה לבצע את התעמלות.

המפתח לשבור את מעגל הקסמים הזה הוא "להתחיל בקטן". המחשבה של הליכה לחדר הכושר וביצוע כל התרגילים המעורבים בכך עשוייה להיות קשה ביותר עבור אדם הסובל מדיכאון. אך אם מחליטים רק על הליכה קצרה ברחוב למשך חצי שעה ובקצב נינוח - זו כבר התחלה. בסופו של דבר מתברר כי הגוף מקבל תמריץ להמשיך ללכת ולעשות יותר.

האנשים המקורבים משחקים תפקיד מפתח גם כן. כדאי לעודד חבר או קרוב משפחה בדיכאון ולהצטרף אליו להתעמלות. תמיכה חברתית, השפעת בן הזוג, תמיכה משפחתית, כולם עשויים לעזור לשמור על רמת פעילותו של האדם הסובל מדיכאון.

ההתעמלות אומנם אינה מהווה תמיד תחליף לטיפול תרופתי, במיוחד לדיכאון חמור, אך ידוע גם כי תרופות אינן יעילות בכל המקרים - כשליש מהאנשים לא ירגישו טוב יותר לאחר טיפול תרופתי. עבור חולים אלה התעמלות עשוייה להיות הפיתרון.

בנוסף ליתרונות הבריאותיים המנטליים ישנם כמה יתרונות קרדיווסקולריים ברורים להתעמלות, שלא ניתן למצוא בתרופות נגד דיכאון. העובדה כי ההתעמלות שומרת גם על חוזקו וחוסנו של הגוף מאפשרת למעשה "לתפוס שתי ציפורים במכה אחת".