בריטניה: נמשך ציד השועלים

עונת ציד השועלים באנגליה מתחדשת למרות ההתנגדות העזה שבאה לידי ביטוי בשנה האחרונה בהפגנות רבות ודיונים לא מעטים באנגליה ובוולס. ציידים רבים ותומכיהם התאספו באלפים כדי לקרוא להמשך 'המסורת'. חוק הציד, אשר נכנס לתוקפו בפברואר, אוסר על ציד שועלים עם כלבי ציד, אך הכלבים יכולים לעקוב אחר הריח ולחשוף את השועלים. כלומר, אסור לרדוף אחרי השועל אבל מותר למצוא אותו ולהרוג אותו. וכל זאת, לשם שעשוע בלבד.

נראה כי הציידים הצליחו למצוא "חורים במערכת" כדי להמשיך בספורט הבריטי האכזרי. אמש צוינה השבת הראשונה שפותחת את עונת הציד והחוק החדש אינו מהווה בעיה גדולה עבור הציידים. החוק מאפשר לציידים לירות כדי להרוג - כלומר, "לירות באופן הומניטרי". מה לעשות, שואלים הציידים, אם הכלב מוצא את השועל לפני קנה הרובה?

מפלגתו של ראש הממשלה, טוני בלייר, הבטיחה במצע הבחירות שלה לשים סוף לספורט האכזרי. בשנה שעברה ניסתה המפלגה להעביר את החוק בפרלמנט, מה שהסתבר כלא פשוט כלל. ואם נלך רחוק יותר, חוק האוסר על ציד בעזרת כלבים נחקק כבר ב-2001 בפרלמנט הסקוטי. עד שייכנס לתוקפו, נקבע, יוכלו הציידים הסקוטים להמשיך ולצוד באנגליה ובווילס. במרס 2002 נקבע בבית הנבחרים כי ציד באמצעות כלבים אסור וב-2004 עקף בית הנבחרים את הלורדים, אשר התנגדו לחוק, ואסר על הציד באנגליה ובווילס.

על-פי המסורת מאפשרים הציידים לכלבים לחפור את מאורות השועלים ולמעשה למשוך את המרדף ככל האפשר ואף חוסמים את המאורות אליהן נסים השועלים.

לובי של פעילים למען זכויות אדם תוקף את החוק בטענה לפגיעה בחופש הפרט, הגנה על חקלאים מפני נזקים של חיות ועוד. את תשובתם של ארגוני הגנה על בעלי חיים הביא אתר אנונימוס שכתב:

שההגנה על חופש הפרט אינה יכולה להצדיק אכזריות, ובנוסף לכך, כרוכים מסעות ציד רבים בחדירה לשטחים פרטיים, בהרג של חתולים וחיות "מחמד" נוספות על-ידי הכלבים, בהשחתת רכוש ובגרימת טראומה לילדים.

על הטענה, כי החיות הניצודות מזיקות לחקלאות משיבים כי יש שיטות יעילות יותר "לדלל" אוכלוסיות (הם ממליצים על ירי!), ולמעשה מונעים השועלים מן החקלאים נזקים, שערכם נאמד ב-100 מיליון ליש"ט בשנה, על-ידי טריפת מכרסמים, בעוד שרק לעתים רחוקות הם טורפים "חיות משק".

ומקומות העבודה? כאן מגישים הארגונים דוחות המראים כי מחוסרי העבודה יוכלו למצוא עבודות אחרות. בנוסף לכך, מזכירים הארגונים - הציד פוגע בדימוי החיובי של אנגליה כאומה נאורה וכמדינה המשמשת מופת עולמי בתחום רווחת בעלי החיים.