האם הכנסיה הגדולה בעולם נמצאת בכלא מגידו?

תגלית מרעישה מעוררת התרגשות רבה בקרב ארכיאולוגים בישראל ובחו"ל ועולה לכותרות ברחבי העולם הנוצרי. לטענת מומחים, יתכן כי בחפירות בכלא מגידו נמצאה הכנסייה הקדומה ביותר. להערכת המומחים זוהי אף הכנסיה הגדולה ביותר שנמצאה מהתקופה הקדומה.

יצויין, כי מחקר חפירות האתר עדיין בראשיתו והמדובר בממצאים ראשוניים אותם בדקה מומחית לכתובות. מהבדיקות עולה, כי הכנסייה שייכת ככל הנראה לתקופה בה הנצרות נאסרה לפולחן.

התגליות החדשות שוחטות פרה קדושה לנצרות ומלמדות כי הפולחן הנוצרי הקדום שונה מזה המוכר כיום, בכך שבמקום מזבח ניצב במרכז הכנסיה שולחן אוכל פשוט שמסביבו נערכה "סעודת מצווה" דוגמת "הסעודה האחרונה" של ישו ותלמידיו.

במהלך החפירות באתר גילו החופרים מבנה (כ-9X6 מ') ובו מפולת טיח כולל פרסקאות על גבי רצפת פסיפס, המוערכת כבת 1,700 שנים, שעליה שלוש כתובות ביוונית עתיקה, מדליון המעוטר בציורי דגים וכן עיטורים גיאומטריים.

הכתובות תורגמו על-ידי פרופ' לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הכתובת המזרחית מעלה את זכרן של ארבע נשים: פרימיליה, קיריאקה, דורותיה וקרסטה. בכתובת המערבית נזכרת אישה בשם אקפטוס "אוהבת האל" ונכתב כי "תרמה שולחן זה לאל ישו קריסטוס - זיכרון". הכתובת הצפונית הוקדשה על-ידי גאיאנוס, קצין בצבא הרומי, שתרם מכספו לבניית רצפת הפסיפס.

מנהל החפירה מטעם רשות העתיקות, יותם טפר, מסר כי הכתובות והממצאים מתארכים את המבנה למאות ה-4-3 לספירה. כך גם ניסוח הכתובת, צורת האותיות וסממנים אפיגרפים נוספים. "מבני דת נוצריים מתקופה זו הם ממצא ארכיאולוגי נדיר בארץ ישראל. פסיפסים בכלל ופסיפסים עם כתובות בפרט הם נדירים ביותר במאות השלישית והרביעית. מדובר במבנה ייחודי וחשוב להבנת ראשיתה של הנצרות כדת מוכרת ורשמית" הוסיף טפר.

בחפירות ההצלה בחלקו המערבי והעליון של כלא מגידו בראשות טפר נחשפו מבני מגורים ומתקני יישוב מהתקופה הביזאנטית מהמאות 6-4 לספירה. כן נמצאו שכבות ובהן ממצא מהתקופה הרומית, בעיקר בכיסי קרקע וחללים תחת רצפות מבני היישוב מהתקופה הביזאנטית. בנוסף נתגלה באתר מקווה טהרה מהתקופה הרומית. מחלקיו שנחשפו ניתן לומר שמקווה זה הוא מטיפוס המקוואות הגדולים יותר, המוכרים במחקר ממרחבי יהודה ושומרון.

ממצא זה מתוסף למקווה נוסף שנחפר בחפירות הצלה ארכיאולוגיות שהתבצעו באתר בתקופת ממשלת המנדט. ממצאי החפירה מעידים על כי בתקופה הביזאנטית נחתם המקווה ומעליו נבנו מבנים והונחו רצפות. עדות לשימוש בעל אופי שונה ואחר בשטח זה. נתונים אלו עולים בקנה אחד עם המידע ההיסטורי על האתר, והשינוי שחל במקום במעבר מיישוב יהודי (כפר עותנאי) בתקופה הרומית - ליישוב נוכרי בתקופה הביזאנטית (מאקסימיאנופוליס).

מנהל רשות העתיקות, שוקה דורפמן, מסר כי בשבוע הבא תקיים רשות העתיקות התיעצות עם מומחים בעלי שם עולמי בתחומם בנוגע לעתיד הפסיפס.

הארכיאולוגים הגיעו למקום לאחר שהחלו חפירות שמטרתן לאפשר בניית אגפי כליאה חדשים בבית הסוהר במגידו. למלאכת החפירה נרתמו כ-60 אסירים מבתי הכלא מגידו וצלמון, ביניהם חיילים כלואים רבים.

בתיאולוגיה הנוצרית נוגעת חשיבות רבה למגידו (ארמגדון בלע"ז) שם עתיד להתחולל קרב יום הדין בין כוחות הטוב לכוחות האופל, הצפוי להפיל חללים רבים.

שגריר הואתיקן בישראל פיאטרו סמבי אמר לחדשות ערוץ 2 כי כל הנוצרים משוכנעים באמיתות ישו, אך טוב שיש ממצא ארכיאולוגי בדמות כנסיה המוכיח זאת. שר התיירות, אברהם הירשזון, הודיע כי הוא רואה במקום ערך תירותי, ומתכוון בהסתייעות בגורמים נוצריים להפוך את המקום למוקד משיכה לתיירות נוצרית.