בית המשפט המחוזי בירושלים ידון ביום א' (6.11.05) בהצעת כונס הנכסים הרשמי למכור את בית החולים "ביקור חולים" בירושלים, ב-20 מיליון דולר, לקבוצה בראשות שמואל הרצברג. בקבוצה חברים גם אנשי הנדל"ן רמי בן-דוד וצבי סנד, משקיעי הנדל"ן פרידה ג'מאל ומשה זיגלבוים מארה"ב, ואולי גם משה אינדיג. העיסקה מותנית בהסכמת משרד האוצר, שעד עתה הסתייג ממנה.
הכונס הרשמי שלמה שחר, באמצעות נציגו עו"ד יעקב שפיגלמן מרמת גן, קבע כי הצעת קבוצת הרצברג עדיפה בהרבה על ההצעה המתחרה, של קבוצת לידר, אך גם היא תפרע רק חלק מהחובות, כמפורט בהמשך. ההסתדרות הרפואית וארגון רופאי ישראל מתנגדים לעיסקה.
קבוצת הרצברג מתייבת להפעיל את הבניינים ברחוב שטראוס במרכז ירושלים כבית חולים בחמש השנים הקרובות. לאחר מכן תפעילם כבית חולים במשך 13 שנים נוספות, "אם תהיה לכך כדאיות כלכלית". ארגוני הרופאים טענו אתמול בישיבת ועדת הכספים של הכנסת, כי מאחר שכל הקונים הם יזמי נדל"ן, והתחיבותם מעורפלת, נראה שכוונתם לסגור בעתיד את בית החולים ולהפוך את הבניינים והמגרשים לפרויקט נדל"ן. בבית החולים 220 מיטות, והוא פועל כיום.
שמואל הרצברג הוא בן למשפחת הרצברג, בעבר בעלת בית החרושת "הדר", שנסגר ומגרשיו נמכרו. בן-דוד וסנד הם מבעלי מרכז מסחרי בירושלים, קניון הראל במבשרת ציון, ובבעלותם נדל"ן נוספים. ג'מאל היא יזמת נדל"ן, המיוצגת בידי בנה ג'ק ג'מאל. אינדיג הוא יזם בעל נדל"ן ברחוב יפו בירושלים.
קבוצת הרצברג מציעה לשלם מיד 2 מיליון דולר, ואת היתרה בתשלומים שנתיים של 2 מיליון דולר. היא מציעה, כבטחונות, ערבות של 1 מיליון דולר ושיעבוד על כל הנכסים.
קבוצת לידר נמצאת בבעלות אנשי עסקים חרדים מארה"ב, בראשות הרב גרשון לידר, מנכ"ל "לניאדו" נתניה. היא מציעה 20.5 מיליון דולר, פרוס ל-30 שנה - 650 אלף דולר לשנה ב-10 השנים הראשונות, ו-700 אלף דולר לשנה לאחר מכן. היא מציעה כבטחונות ערבות בכ-800 אלף דולר, ועוד שיעבוד חלקי על הנכסים, כשבנק מממן יקבל שותפות בשיעבוד.
הכונס קובע כי הצעת הרצברג "טובה לאין ערוך" מהצעת לידר. שמאי קבע כי שווי הנכסים 31.8 מיליון דולר, אך הכונס אומר שבמכרז שהוציא אשתקד קיבל רק שתי הצעות - קופ"ח מאוחדת הציעה לקבל את הבניינים ללא תשלום, ולידר הציעה תחילה רק כ-2 מיליון דולר.
"ביקור חולים" חייב כ-200 מיליון שקל - 130 מיליון שקל למס הכנסה (אי-העברת ניכויים) ו-70 מיליון שקל לאחרים. הכונס מונה בנובמבר 2003 על-פי בקשת האוצר. עו"ד שפילגמן ערך בדיקות שגילו את חובותיו הגדולים ומצבו הקשה של בית החולים. העיסקה תלויה בהסכמת האוצר למחול על החובות. משרד האוצר הסתייג מן העיסקה ועד היום לא הודיע את עמדתו הסופית.
בקופת בית החולים חסרים 150-200 מיליון שקל להבטחת זכויות הפנסיה של 200 הגימלאים הנוכחיים ו-650 עובדי בית החולים. לעובדים לא היתה קרן פנסיה, ובית החולים אמור לשלם להם פנסיה כל חייהם. מס הכנסה הוא נושה מובטח, ואם משרד האוצר לא ימחול על החוב, לא יקבלו הנושים האחרים דבר, והפנסיה של העובדים והגימלאים תיפגע קשה.
המחיר הנמוך-יחסית שמוכנים הקונים לשלם נובע גם מבעיות בעלות: חלקו העיקרי של הבניין המרכזי, "בית היידן", הוא הקדש, שלפי החוק אסור למכרו. עמותת בית החולים היא שהקימה את ההקדש, ב-1965, העבירה לו את הנכס, ואנשיה מנהלים אותו. תוקפו של ההקדש נדון בימים אלו, בנפרד, בבית המשפט טיוטת חוזה המכירה קובעת כי אם לא ניתן יהיה לקנות בניין זה תוך חמש שנים, יופחת בהתאם המחיר שתשלם הקבוצה בעד "ביקור חולים".
הבניין השני, " בית זיו", נמצא בבעלות רשות הפיתוח, ויש מחלוקת בין "ביקור חולים" לבין "הדסה" על חלוקת השטחים בבניין. ההנהלה יושבת במשרדים במעמד של דייר מוגן, וגם עובדה זו מקשה על מכירת הנכס.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה