הורשע נהג שבתו חגרה בניגוד להוראות

בית המשפט לתעבורה בירושלים הרשיע (ד', 26.10.05) נהג שהניח לנוסעים לשבת במושב האחורי של הרכב מבלי שיהיו חגורים בחגורת בטיחות, לאחר שהוכח כי בתו, אשר ישבה בצידו השמאלי של המושב, הורידה את החגורה מכתפה ונותרה חגורה באיזור הבטן בלבד.

על-פי המתואר בכתב האישום, נהג הנאשם להסיע מספר בנות לבית ספרן במסגרת תורנות הורים. אחת הבנות ישבה במושב הקדמי ושלוש בנות נוספות ישבו מאחור. לטענת הנאשם ובתו, הוא היה נוהג לעבור לפני הנסיעה בין כל הבנות כדי להיות משוכנע כי חגרו את החגורה.

ביום האירוע בחרה הבת להוריד את החגורה מעל כתפה, ונשארה חגורה באזור הבטן בלבד. לטענתה, נוסעת אמצעית יכולה לנהוג עם חגורת מותניים בלבד ולכן גם היא, שיושבת בצד, יכולה לנסוע עם חגורת מותניים בלבד.

השאלה שעמדה בפני בית המשפט היתה דינה של חגירה מעין זו, שלא כהוראות היצרן.

שופט בית המשפט, אברהם נ. טננבוים, בחן את הסוגיה ופסק חד-משמעית, כי חגירה פירושה חגירה בהתאם לתכנון היצרן וללא כל שינוי אחר.
"הסיבה לכך היא מעשית ובטיחותית כאחד. מבחינה מעשית ברור כי חגירת חגורה פירושה הוא בהתאם להוראות היצרן. זוהי הפרשנות הנכונה באשר לכל שימוש בחפץ וכך גם במקרה שלפנינו. אם נתיר חגירה זו, הרי בפועל יוכל כל אדם לאלתר כרצונו חגירות בכל צורה שהיא. לדוגמה, חגירה מתחת לבית השחי, חגירה תוך כדי הורדת החגורה למטה, קפלים ברצועת החגורה בהתאם לנוחיות החוגר ועוד כהנה וכהנה".

החוק, קבע השופט, איננו יכול להבהיר כל נקודה ונקודה, וההנחה הפשוטה היא כי שימוש בחפץ צריך להיות בהתאם להנחיות יצרניו.
בנוסף, ברור כי יש לחגירה באופן תקין פן בטיחותי ברור. חגורה אלכסונית שמיועדת לחגירה על הכתף ועל המותניים יכולה להיות לא בטיחותית אם תיחגר על המותניים בלבד. זאת משום שחגורות אלכסוניות מיועדות "להימתח" קדימה בזמן בלימה ואם הן אינן צמודות לכתף ולמותן, לא ימלאו את תפקידן.

בסיכום הדברים, התייחס השופט טננבוים גם לשאלת הנאשם בדיון, מדוע במושב האמצעי מותר להסתפק בחגורת מותניים בלבד.
"נסביר בקצרה כי ההיתר נעשה בדיעבד פשוט משום שקשה היה למצוא נקודת עיגון נוספת במרכז הרכב. אולם במכוניות חדשות גם במושב האמצעי ישנן חגורות משוכללות יותר, שגם בהן יש שלוש נקודות עיגון וממילא החגורה נחגרת לא רק על המותניים".

לאור האמור לעיל, הורשע הנאשם בעבירה שיוחסה לו, ונגזר עליו לשלם את הקנס המקורי שהוטל עליו, בסך 100 שקל. בית המשפט ציין כי בחר שלא להחמיר עם הנאשם, לאור העובדה כי אין לו עבר מכביד, לאור הקושי בפיקוח מתמיד אחר הנעשה במושב האחורי, ולאור התיאור לפיו הקפיד תמיד לבדוק את חגירת החגורה של הבנות ברכב.