שקלים מערער: דורש פיצויים מאמנון לוי

ד"ר רמי שקלים הגיש (1.11.05) ערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בתל אביב לפיו נדחתה תביעתו נגד איש הטלוויזיה, אמנון לוי, מעבירת לשון הרע על סדרת כתבות ופרומואים בהם הוצג שקלים כנוכל ושרלטן. עוד מערער שקלים על החלטת בית המשפט לחייב אותו בתשלום החזר הוצאות משפט בסך של 50,000 שקל.

במהלך שנת 2002 שודרו בערוץ השני שלוש תוכניות תחקיר של התוכנית "שבוע עם אמנון לוי" ופרומואים רבים בהם הוצג רמי שקלים, ד"ר לפילוסופיה יהודית, מומחה להגות, פילוסופיה וקבלה, כנוכל הגובה כספים במירמה תוך זלזול בשיטות הקבלה ובשימוש בקמיעות ובפתקים.

כך למשל, טוען שקלים, במסגרת התוכנית הראשונה הוצגה כתבה שצולמה במצלמה נסתרת, בה נראה אדם המבקש את עזרתו של שקלים. לטענתו, עורכי התוכנית השמיטו את הקטע בו שקלים אומר כי אינו מבקש כלל שכר, ואף מדגיש כי אין בייעוץ משום מעשה ניסים כלשהו.

בתוכנית אחרת נטען כי העמותה שבה הוא פעיל רכשה לשקלים דירה וכי היא משלמת לו שכר דירה, וזאת למרות ששקלים מסר לתחקירן התוכנית פרטים שונים מכך, ואף הציע לו לראות את חוזה רכישת הדירה.

בעקבות שידור התוכניות הגיש שקלים תביעת לשון הרע נגד לוי ואולפני טלעד, במסגרתה ביקש לחייבם בתשלום פיצויים בסך שני מיליון שקל.

בפסק הדין החלקי (ספטמבר 2004) קיבל השופט ד"ר קובי ורד את טענותיו של שקלים בדבר לשון הרע ודיבה וכתב: "הנתבעים ראו את התובע כנוכל, זו היתה השקפתם והם יצאו מנקודת מוצא זו, אותה ניסו להצדיק בצורה לא מספיקה, לא מעמיקה ולא רצינית, תוך אי-התעמקות ואף זלזול בנושא הקבלה והשלכה מכך על התובע, ללא מתן תגובה הולמת לתובע, ללא העלאת אנשים שידברו בשבחו, תוך שימוש מופרז ולא מאוזן בכוח הרב של המדיה הטלוויזיונית ותוך אי-דיוקים מצד הנתבעים".

עם זאת, בפסק הדין הסופי שניתן בחודש ספטמבר השנה דחה השופט ורדי את תביעתו הכספית של שקלים, בקובעו כי במסגרת שמיעת הראיות בשאלת הנזק שנגרם לשקלים הוכח על-ידי לוי וחברת טלעד, כי דברי הפרסום אינם בגדר חשדות בלבד אלא מעשי מירמה בפועל שבוצעו על-ידי שקלים.

"מי שבחר להגיש תביעה על לשון הרע ועקב כך חשף עצמו, לפחות בשלב הנזק, להבאת ראיות לגבי הפן הכספי והוכח שהוא פעל בחוסר תום לב ובמירמה באופן שיטתי ועקבי ולמעשה אין לו שם טוב כלל, לא יכול לבוא בטענות על גילויים וחשיפות אלו שבאו בעקבות התביעות הכספיות שהיה על התובעים להוכיח", מסכם השופט וקובע כי הראיות אשר הובאו בפני בית המשפט מוכיחות די הצורך את מעשי המירמה של שקלים.

בערעור שהגיש שקלים לבית המשפט המחוזי נטען, כי פסק הדין הסופי אינו עומד בקנה אחד עם פסק הדין החלקי שניתן בעניינו מכיוון שגם בפסק הדין הסופי חוזר השופט ורדי על כך שמדובר בפרסום לשון הרע.

לפיכך, טוען שקלים, בית המשפט התעלם מעמדת הפסיקה המחייבת במקרה זה פסיקת פיצוי של ממש בגין הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לו.

"המסקנה החד-משמעית, המתחייבת מאופי השידורים, כמו גם מפסק הדין החלקי, הינה כי לא מקרה הוא שהעמותה הפסיקה את פעילותה בסוף אותה שנה בה אירע מסע השידורים. לא מקרה הוא שבמהלך שנת 2002 חלה ירידה של עשרות אחוזים בהכנסות העמותה. ברי, אם כן, כי מסע השידורים, הוא זה שהביא להתחסלותה של העמותה ולגדיעת מקור פרנסתו של שקלים", טוען שקלים בערעורו.

לבסוף טוען שקלים, כי פסק דינו הסופי של בית המשפט הינו "מתן אור ירוק לכלי התקשורת בכלל ולכלי התקשורת האלקטרוניים בפרט להשתלח ולהוציא שם רע, למטרות רייטינג בלבד, תוך ידיעה כי אין הם נושאים בסיכון כספי כלשהו, גם אם יימצא כי הם חטאו בהוצאת לשון הרע, ולו גם חמורה ומופרזת".