הולכים לישון מוקדם? - לא בגיל ההתבגרות

מחקר חדש, המראה כי התהליך הגורם לעייפות נעלם כשהילדים מגיעים לגיל ההתבגרות, שופך אור על השאלה מדוע בני נוער אינם נרדמים עד השעות המאוחרות של הלילה.

מחקרים קודמים שנעשו בתחום הראו כי ילדים שעוברים את שלב הבגרות המינית, מתקשים יותר להיכנס למיטה בשעה מוקדמת. תנועה זו במחזור השינה נובעת משינויים במנגנון השעון הפנימי במוח. כעת, נמצאה סיבה נוספת לשינוי בדפוסי השינה.

חוקרים מבית הספר לרפואה "Brown" שברוד איילנד, ארה"ב, חקרו 7 ילדים לפני גיל העשרה ו-6 בני נוער בוגרים. הם מנעו שינה מהמשתתפים למשך 36 שעות ובמקביל ערכו מעקב אחר פעילות המוח.

התוצאות הראו כי היווצרות הלחץ לשינה במהלך 36 השעות של העירנות המוגזמת היתה איטית יותר אצל המתבגרים מאשר בקבוצה של הילדים הצעירים יותר במחקר. האטה זו בלחץ על המוח לעורר את השינה היא סיבה אחת נוספת המסבירה מדוע בני נוער מתקשים יותר להכנס למיטה בשעות מוקדמות.

למעשה במחקר הנוכחי נתגלה כי המנגנון במוח היוצר את הלחץ לישון פועל בקצב אחר אצל מתבגרים מאשר אצל ילדים לפני גיל זה. התוצאות מראות כי המשפט "מוקדם לישון מוקדם לקום" הוא אתגר לא פשוט עבור המתבגרים.

השינוי במחזור השינה אצל בני נוער הוא רק אחת מדרכים רבות להכנה פיסית של המתבגרים לבגרות מלאה וההשערה היא, כי הסובלנות הגבוהה לעירנות המתמשכת מכינה את הילדים לסגנון חיים של בוגרים ולביצוע מטלות תחת מחסור בשעות שינה השכיחות בקרב מבוגרים בחברות המודרניות.