שישה חודשי מאסר לרו"ח שהריץ מניית ממד "עקב הפרעה נפשית נרציסטית"

שישה חודשים מאסר שירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי ל-3 שנים, וכן 50 אלף ש"ח קנס כספי - אלה העונשים שהוטלו על דניאל מיצנגנדלר שהורשע בעבירות על חוק ניירות ערך, על-ידי השופטת יהודית אמסטרדם בבית המשפט השלום בתל אביב.

משפטו של מיצנגנדלר נערך בעקבות חקירת רשות ניירות ערך. מיצנגנדלר, רואה חשבון במקצועו, הואשם כי בעת ששימש מנהל השקעות בחברת אטמור תעשיות (1973) בע"מ, סחר מטעמה בניירות ערך של חברת ממד בדרך שיש בה להשפיע בדרכי תרמית על תנודות שער מניית ממד. בגזר הדין נכתב, כי הנאשם ניצל את שיטת המסחר הרציף, ויצר מצד שווא, לפיו נקשרו כביכול עסקות במניית ממד - בין קונים מרצון למוכרים מרצון. הנאשם הודה ביצירת מצג השווא.

המסחר הפיקטיבי של מיצנגנדלר במניות ממד, הביא לעלייה מלאכותית של כ-42.6% בשער המניה.

בא כוח המאשימה הגיע להסדר טיעון עם הנאשם ובא-כוחו, לפיו עתרה התביעה לבית המשפט, להטיל על הנאשם עונש מאסר בן 6 חודשים לריצוי שלא בעבודות שירות (היינו: בפועל), מאסר על-תנאי ממושך וקנס מכביד. לבא-כוחו של הנאשם נשמרה הזכות לטעון לעונש באופן חופשי.

מיצנגנדלר הואשם בשימוש בכלים שחברת אטמור העמידה לרשות, תוך מעילה באמון מעסיקתו, והתערב בבוטות במסחר התקין בבורסה. התובע ציין, כי הנאשם הגדיל את היקף הסחר במניית ממד משווי של 36 מיליוני שקלים, התערבות הרסנית במסחר תקין אשר יכולה להביא לערעור אמון המשקיעים, ביושרתה והגינותה של ההתנהלות בבורסה, המשמשת מכשיר יעיל לגיוס הון מן הציבור.

חברת אטמור, והנאשם מיצנגנדלר, לא החזיקו כלל במניות ממד. לא היתה מחלוקת שהנאשם לא ביקש לצבור לעצמו או למעסיקתו רווחים קלים בעקבות פעולותיו ולא התגלה כל מניע כלכלי למעשיו.

העותרים טענו, כי הסבריו של מיצנגנדלר היו "כי מישהו עיצבן אותו בכך שהוריד את המניה, אולי באופן בלתי לגיטימי", ולכן רצה להעלותה בחזרה, וכי עניין אותו לבדוק כיצד פועלים כוחות השוק ל"צרכים מחקריים".

השופטת אמסטרדם קובעת בגזר הדין, כי "הנאשם, עקב הפרעה נפשית נרציסטית, ותוך התנהגות ילדותית על-אף יכולותיו השכליות הבולטות, ועל-אף היותו רו"ח, פעל באופן בלתי רציונלי".

בחקירתו ציין מיצנגנדלר, כי "אני עושה מה שבראש שלי בכל תחום; זה באופי שלי, והפעילות ביום 22.12.98 במניות ממד זה דוגמא לזה".

בית המשפט ציין, כי הנאשם ללא עבר פלילי, והוא הודה לאלתר בביצוע העבירות, וכי מדובר בפעילות חד-פעמית, מבלי שהוכחה כוונת רווח.

מדברי מיצנגנדלר מתברר, כי הוא היה בטיפול פסיכיאטרי במהלך שירותי הצבאי, וקודם לכן טופל בצעירותו במשך מספר חודשים. לבית המשפט הוגשה חוות דעתו הפסיכיאטרית של ד"ר אבי ראפס, לפיה סובל מיצנגנדלר מהפרעת אישיות נרציסטית, וכי לא שלט בדחפיו כשביקש להוכיח יכולתו גם כאשר ידע כי מדובר בביצוע עבירה. ד"ר ראפס הוסיף, כי אצל מיצנגנדלר אובחנה תגובה חרדתית ודיכאונית. בנוסף לחוות דעת זו, הוסיף הסנגור וטען, כי מיצנגנדלר שיתף פעולה באופן מלא עם רשויות החקירה, הודה בבית המשפט וחסך מזמנו של זה.

מטעם ההגנה העיד רו"ח דב רבינוביץ, מאמנו לשעבר של הנאשם, ובהמשך שותפו למשרד רואי חשבון, אשר שיבח את יכולותיו המקצועיות של ציננגנדלר.

השופטת, אמסטרדם יהודית, פסקה, כי היא סבורה שבנסיבות מקרה מיוחד זה, אין מקום להטיל על הנאשם מאסר בפועל, אך יש "להכותו" בכיסו. היא הטילה עליו 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שלא יעבור העבירה בה הורשע תוך 3 שנים מיום הפסיקה; קנס בסך 50,000 ש"ח או 10 חודשי מאסר תמורתם (קנס אשר ישולם ב-10 תשלומים חודשיים שווים).