הפובליציסט הפלשתיני הבכיר, חסן אלכאשף, לועג בטור הקבוע שלו בעיתון אל-חיאת אל-ג'דידה (28 באוקטובר) לדפוסי הפעילות של צה"ל ברצועת עזה, לאחר השלמת הנסיגה החד-צדדית. את חיציו הציניים הוא מכוון בעיקר לטיסות הליליות של חיל האוויר מעל רצועת עזה, השוברות את מהירות הקול וגורמות לבומים על-קוליים היוצרים הדף ומדמים ברעש שלהם הדי פיצוצים.
הצבא הישראלי, כותב אל-כאשף, משגר את מטוסי ה- F-16 המתקדמים שלו לגיחות סרק רק מעל רצועת עזה ולא בשמי בגדה המערבית, כדי "לא לפגוע במתנחלים הישראלים הפזורים בגדה כתאים סרטניים". הוא מודה, כי קולות הנפץ גורמים לפחד בקרב הילדים, הנשים, הזקנים, ואפילו הגברים, שכן "כולם בשר ודם מפחדים מהמוות ואינם רוצים למות מטילי המטוסים הישראלים".
ככל שטיסות אלה נישנות וחוזרות, מתריס אל-כאשף בפני "הגנרלים של שרון", כך הפלשתינים מתרגלים אליהם ומפחדים פחות ופחות. ילדים הולכים לבתי הספר, אנשים למקומות עבודתם ובכל פעם שנשמע רעש מטוסי חיל האוויר "מושכים בכתפיים בחוסר איכפתיות וממשיכים בחיי היום יום".
הנשק הסודי שמאפשר לפלשתינים לעמוד גם מול דפוסי הלחימה החדשים של ישראל, מגלה אל-כאשף בנימה בלתי מוסתרת של לעג וציניות, הוא לא אחר משאר פיסות קטנות של צמר הגפן האוטמות דרך קבע את האוזניים מפני רעש המטוסים. אל-כאשף מסכם באומרו "זו התשובה שלנו לישראל המנסה להכניע אותנו בפחד".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה