חברה לתחלופת יחידות נופש לא תפצה נופשים מאוכזבים

בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב דחה (ה', 27.10.05) את תביעתו של זוג נופשים לפיצוי בגין חופשה מאכזבת בטורקיה, אשר הוזמנה באמצעות חברה המפעילה תוכנית תחלופת יחידות לבעלי זכויות ביחידות נופש.

לטענת התובעים, אשר הינם בעלי יחידת נופש בספרד וחברים בתוכנית התחלופה של החברה הנתבעת - RCI, ההזמנה בוצעה בהתאם להמלצתה של החברה, ונקבעה למועדון נופש בפרבר רחוק של העיר בודרום בטורקיה.

מאחר שהתלווה אליהם זוג חברים, שאחד מהם נכה, ביקשו לוודא שיש במקום סידור לנכים, ונציגת הנתבעת הפנתה אותם לברר זאת באופן ישיר מול מועדון הנופש. בשיחה שקיימו עם מי מאנשי המועדון, נמסר להם שהיחידה שהוזמנה עבורם נמצאת בבניין המרכזי ושיש בו מעלית.

כאשר הגיע החבורה למקום, התברר לה כי יחידת המגורים לא היתה בבנין המרכזי ולא עמדה בסטנדרטים המקובלים מבחינת תנאי המגורים וההגיינה.

בכתב התביעה פורטה מידת התסכול והאכזבה שחוו בני הזוג, גם לאחר שיחידת המגורים שיועדה עבורם הוחלפה באחרת. לטענתם, התנאים ביחידת המגורים היו מחפירים ורמת הניקיון ירודה, וכתוצאה מכך חופשתם הפכה לסיוט, והם נאלצו "לברוח" מדי בוקר מהמקום ולנסוע ברכבם השכור לאתרים אחרים.

אי-לכך, דרשו בני-הזוג לחייב את הנתבעת לפצותם בגין החופשה באתר הנופש, שהפכה, לטענתם, לסיוט ולסבל, ובשל עוגמת הנפש, בסך כולל של 15,685 שקלים.

הנתבעת מצידה, הסבירה, כי היא מפעילה תוכנית תחלופת יחידות לבעלי זכויות ביחידות נופש, שהצטרפו לתוכנית כמנויים בשיטת ה"טיים שר", וכי לתוכנית התחלופה יכולים להצטרף אך ורק בעלי יחידות נופש, המבקשים להמיר את הנופש ביחידתם בזכות לנופש ביחידה אחרת, באתר אחר, ולעיתים גם בתקופה אחרת, אם וככל שיש יחידה פנויה.

תחלופה זו, נטען, מעניקה למנוי זכות שימוש ביחידתו של מנוי אחר, בהתאם לתנאיה ומאפייניה של היחידה החלופית, שכן לכל יחידת נופש מאפיינים נקובים.

ברשת עצמה, קיימים למעלה מ-3,200 אתרים ברחבי העולם, והנתבעת מעניקה שירותי תחלופה בלבד כ"מסלקת מצאי" ומהווה רק גורם מקשר. אי-לכך, היא אינה ספקית של השירותים לגופם ואינה ספק של שירותי תיירות - שירותי התחלופה מבוססים על מידע חלקי ועקרוני בלבד שמקורו בבעלי האתרים, ולמנויים נמסרת התראה לפיה עליהם לברר ולבדוק הפרטים עם כל אחד מבעלי האתרים במישרין.

לאחר שבחנה את טענות הצדדים לגופן, בחרה שופטת בית המשפט, הדסה נאור, לדחות את תביעתם של בני-הזוג. בראשית הדברים, ציינה השופטת את הסעיף בחוזה תנאי החברות, במסגרתו נקבע כי המידע על אתרי הנופש מבוסס על מידע המתקבל מאתרי הנופש המסונפים הרלוונטיים.

"סעיף זה מסיר מעל הנתבעת אחריות לגבי מידע בלתי מלא או מטעה על אתר נופש מסונף, להוציא במקרה של רשלנות מצדה של הנתבעת".

אי-לכך, על התובעים היה להוכיח לא רק את טענותיהם על התנאים באתר, כמתואר בכתב תביעתם, אלא אף את אחריותה של הנתבעת לכך שהתנאים שסופקו להם באתר, ואשר לטענתם לא היו לשביעות רצונם, נבעו מרשלנותה של הנתבעת. "במקרה שלפני לא הוכחו שני הדברים. לא רק שלא הוכח שהנתבעת התרשלה בכך שהכילה את האתר ברשימת האתרים לתחלופה, יתרה מכך, אף לא הוכח כי התנאים באתר היו כה בלתי נסבלים כמתואר על-ידי התובעים".

כמו-כן צויין, כי אין זו הפעם הראשונה, שלאחר חופשה באתר תחלופי שקיבלו באמצעות הנתבעת, הגישו התובעים תביעה כנגדה לפצותם במחיר עלות החופשה כולה, ובה תיאור נרחב על הכשלים, אי הנוחות והסבל שחוו באתר החלופי.

אי שביעות רצונם הבולטת של התובעים, שנה אחר שנה, מהאתר אותו בחרו, והגשת תביעה ובה דרישה לחייב את הנתבעת לפצותם עבור כל עלות הנופש ויותר, "יחד עם העובדה כי לא נקטו באמצעים שעמדו לרשותם, על-פי תנאי החברות ב-RCI, להתלונן מיד בהזדמנות הראשונה בפני נציג הנתבעת במקום, על-מנת שאם אכן כצעקתה, ידאג לאתר חלופי, מטילה צל כבד על אמינות גירסת התובעים".

אי-לכך, לאור האמור, נדחתה תביעתם של בני הזוג לפיצוי, והם חוייבו לשלם לחברה הנתבעת הוצאות משפט בסך 500 שקלים.