מובילי הריט: עזריאלי, חץ, נואי, פישמן, דנקנר

חברות קנית השלום של דוד עזריאלי, אלוני-חץ, נכסי אזורים של לואי נואי, מבני תעשיה של אליעזר פישמן וגב ים של נוחי דנקנר, הן חמש הקבוצות המובילות, שככל הנראה ירכזו בעתיד הקרוב את עיקר הפעילות של קרנות הריט בישראל. כך קובעת סקירה של אמיר אביבי מחברת הביטוח הראל. החוק המאפשר את הקמת הקרנות והפעלתן ייכנס לתוקף ב-1 בינואר.

הראל מעריכה שעיקר פעילות קרנות הריט בישראל תתכנס לשתיים עד חמש חברות גדולות, ככל הנראה מבין אלה שנמנו לעיל. היקף הנכסים של כל קרן ינוע בין 500 מיליון ל-2.5 מיליארד שקל.

עוד אומר אביבי כי ארבע חברות נוספות הן בעלות סבירות בינונית עד נמוכה להקמת קרנות ריט: דלק נדלן של יצחק תשובה, גזית-גלוב ישראל בשליטת חיים כצמן (ורונן אשכנזי כבעל 15% ), אפריקה-נכסים של לב לבייב ואלקטרה נדלן.

חברת הראל מזכירה שמות של חמישה גורמים נוספים העשויים להקים קרנות ריט: חברת עוגן נדלן של דורון אביב ואלוני-חץ, ב.ס.ר. פרויקטים של קלמן סופרין ונחשון קויתי, יעקב אנגל, קרדן ישראל ואמפא השקעות (בשליטת משפחת פוגל).

עם זאת, מעריכה חברת הראל שאין מקום בישראל לקרנות ריט רבות, בין היתר משום שהיצע הנכסים אינו גדול. הראל סבורה שבשלב ראשון יוקמו קרנות ריט רבות, רובן בבעלות שמות מוכרים, עם היקף נכסים בינוני (המינימום בחוק הוא 200 מיליון שקל). לאחר זמן, מעריכה הראל, יפסיקו רובן לפעול או יתמזגו לתוך קרנות הריט הגדולות.

להערכת הראל, יקנו קרנות הריט בעיקר בנייני משרדים ומרכזים מסחריים, המושכרים בתשואה טובה. יתכן שייכנסו גם לקניית מבני תעשיה והיי-טק. הקרנות ישימו דגש על רכישת נכסים המושכרים לשוכרים מדרגה ראשונה, כמו הממשלה וחברות סלקום ופרטנר.

אמיר אביבי מצביע על עסקות והצהרות מדיניות מהתקופה האחרונה, המעידות על כוונתן של חברות מובילות להיכנס לתחום הריט: אלוני-חץ קנתה את אמות השקעות ואף הודיעה שבכוונתה להפוך אותה לקרן ריט. גם דוד עזריאלי הודיע רשמית שהוא מתכוון להקים קרן ריט. נראה שגם משפחת שיטרית מארה"ב, שרכשה בימים אלה את נצבא נדלן, עומדת להיכנס לתחום זה באמצעות נצבא.

לואי נואי, אומרת הסקירה, כבר שינה את שמה של נכסי אזורים ל"ריט ישראל". לחברה זו נכסים ב-2 מיליארד שקל, בהן שותפויות בקניונים ברחובות ובמרכזים אחרים, שהם מועמדים טבעיים להיכלל בקרן ריט. גזית-גלוב (ישראל) רכשה שלושה מרכזים מסחריים ועומדת לבנות רביעי, וגם היא כנראה תפנה לשוק קרנות הריט. גם לחברות אחרות שהוזכרו יש נכסים מניבים בהיקף גדול, שניתן יהיה להפכם לקרן ריט.

חברת הראל סוקרת את עיקרי החוק החדש ועומדת על הקשיים בהפעלתו:
1. בעיות מיסוי שלא נפתרו, כולל מס רווחי הון העלול בתנאים מסוימים לבטל את הכדאיות הכלכליות של רכישת נכסים לקרנות.
2. היצע קטן יחסית של נכסים טובים שאפשר לרכשם כדי להכניסם לקרן.
3. האיסור על גורם בודד להחזיק יותר מ-30% מהבעלות על קרן ריט והצורך לפצל 50% מהבעלות בין חמישה גורמים.

קרנות הריט אמורות לרכוש נכסים מניבים ולממן את הרכישה על-ידי מכירת מניות בקרן למספר רב של משקיעים קטנים ובינוניים. החוק כולל הוראות מיסוי מפורטות לגבי מימוש הנכסים. עוד קובע החוק כי הקרן חייבת לחלק 90% מרווחיה כדיווידנד וכי 75% מהשקעותיה חייבות להיות בנכסים בישראל. הקרנות בישראל יוקמו בהמשך לקרנות ריט הפועלות בהצלחה זה שנים רבות בארה"ב ובמדינות אחרות.