בג"צ סירב להתערב בתוכנית הלימודים של הגאון הצעיר

בית המשפט הגבוה לצדק דחה (ד', 26.10.05) את עתירתו של קטין בן 14, המוגדר כגאון צעיר, לקבלת סעדים שיאפשרו לו פיתרון חינוכי-אקדמי מתאים, אשר במסגרתו יוכל להיבחן בבחינות הבגרות בשנת הלימודים הנוכחית.

העותר למד בשנת הלימודים תשס"ד בבית-הספר הריאלי בחיפה, ובעקבות עתירה קודמת נתאפשר לו, בהתאם ליכולותיו המיוחדות, לגשת לבחינת הבגרות במתמטיקה (חמש יחידות לימוד) במתכונת אינטרנית, וזאת למרות גילו הצעיר ולמרות שלא היה באותה עת תלמיד החטיבה העליונה של בית-הספר.

אגודת אב"י, הפועלת ליישום עקרונות אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד, היוותה צד לעתירה הקודמת, והיא עתרה לסעד כללי לפיו יגובשו ויפורסמו נהלים לגבי בקשות של תלמידים להיבחן בבחינות בגרות באופן חריג.

בעתירה הנוכחית טען הנער כי משרד החינוך ואגפי הבחינות והחינוך העל-יסודי הפועלים בו, לא איפשרו לו בשנת הלימודים תשס"ה להיבחן במקצועות הלשון, ההיסטוריה והפיסיקה במתכונת אינטרנית.
משלא נמצא הסדר שיניח את דעתו ואת דעת הוריו, הם נסעו לקנדה, שם השתלב הנער באוניברסיטת יורק בטורונטו בלימודי תואר ראשון במתמטיקה. מאוחר יותר, ובמהלך כל שנת הלימודים, קיים הנער באמצעות הוריו ופרקליטיו מגעים אינטנסיביים עם המשרד, על-מנת שיתאפשר לו להיבחן במועד הקיץ, וזאת משום שהטכניון בחיפה, שם הוא מבקש ללמוד, מתנה את קבלתו בתעודת בגרות.

בשל מעמדו החריג של הנער, נבדקו חלופות שונות שתאפשרנה לו לגשת לבחינות הבגרות שביקש, ובכללן בחינות במתכונת אקסטרנית, תוך מתן פטור מחוק לימוד חובה. כמו כן הועלתה הצעה למבחן שייערך במיוחד עבורו, אולם בסופו של דבר לא עלו המגעים יפה והנער לא נבחן במקצועות שביקש, להוציא מועד ב' באנגלית.

לפיכך הגיש הנער את העתירה, במסגרתה ביקש שיקנו לו פיתרון חינוכי-אקדמי כולל, אשר יעמוד בסבירות כלשהי ביחס לכישוריו ויכולותיו. אגודת אב"י טענה בעתירה כי עד עתה לא גובשו נהלים מתאימים לבקשות חריגות של תלמידים להיבחן בבחינות בגרות, וזאת למרות שבמסגרת העתירה הקודמת הודיעו נציגי המדינה כי בכוונתם לקיים דיון בנהלים אלה ולגבשם.

מנגד טענו נציגי משרד החינוך כי העותרים לא החמיצו שום הזדמנות לבוא בטענות כלפיהם, אך לא עשו מצידם את הנדרש כדי לסייע ולו במעט במציאת פיתרון.
כמו כן, הודגשה החשיבות בשימור האבחנה בין מסלול הלימודים האינטרני למסלול הלימודים אקסטרני.

הרכב שופטי בית המשפט (איילה פרוקצ'יה, סלים ג'ובראן ואסתר חיות), ציין בראשית פסק-דינו, כי תוך כדי הדיון בעתירה גובש פיתרון מעשי עבור הנער, לפיו ישולב בשנת הלימודים תשס"ו במסגרת לימודים אינטרנית בכיתה י"א בבית-הספר "חוגים" בחיפה, שם יוכל ללמוד ולהיבחן במשך שנה אחת בכל בחינות הבגרות, במקביל ללימודים חלקיים בטכניון בהיקף של שלושה ימים בשבוע.

עם זאת, לא נחה דעתם של העותרים מהסדר זה, משום שעל-פי התוכנית נדרשה התחייבותו של משרד החינוך לתגבר את בית-הספר ב-20 שעות לימוד שבועיות, ואילו המשרד הסכים לעד 10 שעות תיגבור בלבד.
פער זה, נטען, הוא העומד כיום במוקד המחלוקת, ובגינו לא החל הנער את שנת הלימודים, אלא שב בלוויית אביו לטורונטו וללימודיו באוניברסיטת יורק.

לאחר בחינת טענות הצדדים בחר הרכב השופטים לדחות את העתירה.
"עידוד למצוינות בחינוך וטיפוח ילדים ברוכי כשרונות הן אכן מטרות ראויות וחשובות, שעל מערכת החינוך בישראל לשקוד עליהן ולפעול להגשמתן. במקרה שלפנינו גובש בסופו של דבר פיתרון מעשי ראוי והולם עבור העותר, שיש בו כדי לקדם מטרות אלה. איננו סבורים כי שיקולי המשיבים, ככל שהדבר נוגע למספר שעות התגבור שיש להקצות לעותר בנסיבות העניין, הם עניין להתערבותו של בית משפט זה".

באשר לטענות האגודה לעניין גיבוש הנהלים בבקשות חריגות נפסק כי מתגובת משרד החינוך עולה ש"גיבושם של נהלים אלה כבר הושלם והם ממתינים עתה לאישור סופי הצפוי להתקבל במועד קרוב".
נוכח הודעה זו לא מצא בית המשפט מקום להיעתר גם לבקשת העמותה להתערב בעניין זה.