היום לפני 123 שנה, ב-27 באוקטובר, 1882, שולח הברון אדמונד דה רוטשילד תרומה ראשונה למושבת ראשון לציון.
אדמונד דה אוטדילש היה בנו השלישי של ג'יימס יעקב דה-רוטשילד, מייסד הענף הצרפתי של משפחת רוטשילד.
בשנות נעוריו היה חבר במכון לאמנות של פריס ונמנה עם חוגי אינטלקטואלים בצרפת.
בראשית שנות ה-80 החלה התעניינותו בארץ-ישראל לאחר שהמושבות הראשונות, שהוקמו על-ידי הציונים הראשונים, נקלעו למשבר פיננסי חמור והמשך קיומן היה מוטל בספק.
לאורך השנים 1889-1883 דאג הברון לכל הוצאותיהן של המושבות ראשון-לציון, זכרון-יעקב, ראש-פינה ועקרון וסייע גם למושבות האחרות בסכום של למעלה מחמישה מיליוני לירות שטרלינג.
פעילותו הראשונה לטובת ההתיישבות בראשון לציון היה שיגורה של משלחת של מומחי-חקלאות, כדי לבחון את בעיותיה של ראשון-לציון ולהציע דרכים לביסוסה. המשלחת שהבחינה בגידולי גפנים שהיו באזור קיוותה כי אלו יביאו את הישועה לעתידם של בני הישוב.
הברון החליט לקחת את ראשון-לציון תחת חסותו. הוא מינה את שמואל הירש, מנהל מקווה ישראל, ואת האגרונום הצרפתי כפקידיו לניהול המושבה ודאג לנטיעת כרמי גפנים במושבה.
הברון הגיע לארץ ישראל מספר פעמים ובבהשראתו ועידודו פיתחו המושבות את תעשיית היין בארץ-ישראל. למרות תרומתו העצומה ומעורבותו בהתיישבות דרש רוטשילד להישאר אלמוני ולכן גם זכה לכינוי "הנדיב הידוע".
בשנת 1923 הקים את פיק"א, כגוף המנהל את אדמותיו בארץ-ישראל ומינה את בנו ג'יימס כנשיאו. ב-1929 מונה כיושב-ראש כבוד של הסוכנות היהודית.
הברון נפטר ב-1934, וב-1954 עצמותיו הועברו ארצה ונטמנו ברמת-הנדיב שליד זכרון-יעקב.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה