הושענא רבה - לילה לבן בבתי הכנסת

הלילה (יום א', 23.10.05) חל ליל הושענא רבה, היום השביעי של חג הסוכות. בבתי הכנסת השונים יקיימו במהלך כל הלילה לימוד תורה. בחלק מבתי הכנסת יקראו את "תיקון ליל הושענא רבה", המיוסד על-פי תורת הסוד: קריאת ספר דברים, ספר תהלים (כי לפי סדר האושפיזין דוד המלך הוא אורח הסוכה ביום זה, והוא שחיבר ספר זה), וקטעים מהזוהר וכדומה. בבתי כנסת אחרים יתקיימו שיעורי תורה מפי מרצים ורבנים.

בניגוד לליל שבועות, שגם בו נשארים ערים ללמוד כל הלילה, המדובר ביום חול, ותחנות הרדיו הדתיות כולן (לרבות רשת מורשת, שלרוב אינה משדרת אחרי חצות, ותשדר מישיבת "נתיב מאיר") ישדרו שידורים חיים של השיעורים.

לימוד מיוחד בנושא עקידת יצחק יתקיים במוזיאון תל אביב. בית מדרש ניצנים בשיתוף עם "נפקא מינה" מקיים ערב לימוד ברחוב אשר 3 בתל אביב. גם בית ספר פלך בשיתוף עם בתי הספר הדתיים בירושלים יקיים ערב לימוד בנושא: "איפה המדינה ואיפה החזון?... ערב מיוחד לבוגרי בתי הספר הדתיים בירושלים יתקיים באודיטוריום של בית הספר פלך, ברחוב יהודה 31 ויידון בו נושא ההינתקות מרצועת עזה.

ליל חיתום הדין

הושענא רבה נקרא כך, משום שמרבים ביום זה באמירת תפילות "הושענא", פיוטים הנאמרים בחג הסוכות. לילה זה קרוי גם "ליל חיתום דין", משום שבלילה זה, על-פי המסורת, נחתם הדין באופן סופי, אחרי יום הכיפורים, וכן נגזר בלילה זה האם השנה הקרובה תהיה גשומה.

ביום זה נהוג להקיף את בימת בית הכנסת שבע פעמים בעת אמירת ה"הושענות". בסיום התפילה חובטים על הרצפה עם חמישה בדי ערבות, לזכר ליקוט ענפי ערבה ארוכים שסודרו על יסוד המזבח בבית המקדש, והקפתו שבע פעמים כמתואר במסכת סוכה, לעומת פעם אחת בשאר ימי חג הסוכות.

לצד המזבח בבית המקדש הוצבה ערבה בגובה אחת-עשרה אמות בזמן ניסוך המים, לאחר שהקיפו איתה את המזבח שבע פעמים. מנהג חבטת הערבה תוקן לאחר חורבן הבית.

לאחר חמש חבטות משליכים את הערבות למקום שבו לא יירמסו עוד, ותוך כדי כך אומרים: "יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, הבוחר בנביאים טובים ובמנהגיהם הטובים, שתקבל ברחמים וברצון את תפילתנו והקפותינו, וזכור לנו זכות שבעת תמימיך (האושפיזין) ותסיר מחיצת הברזל המפסקת בינינו לבינך, ותאזין שוועתנו ותיטיב לנו החתימה, תולה ארץ על בלימה, וחותמנו בספר חיים טובים".

הושענה רבא לא נזכרה בפירוש בתורה, עוררה המצווה את התנגדות כת הצדוקים וכת הבייתוסים, שהפריעו לקיום המצווה כאשר חלה ביום השבת, משום שחשבו שהמדובר בחילול שבת. פעם אפילו נאלצו הכהנים לבטל את המצווה בלחץ הציבור שצידד בפרושים . דבר זה הביא לכך, שבלוח העברי שתוקן על-ידי חכמים, יום הושענא רבה לא חל לעולם בשבת.

על-דרך משל נאמר שביום זה מקבל כל אדם פתק מן השמיים שרשום בו גזר דינו ויש המברכים ביום זה בברכת "פיתקא טבא" (פתק טוב - ע.י.).