אחד הנושאים החמים בעיתונות הזרה בתקופה זו הוא הקונפליקט ההודי-פקיסטני שנדמה שעומד לפרוץ. עוצמתן הגרעינית של שתי המדינות, בליווי חולשת השילטון הופכות את האיזור לדליק ביותר.
הודו מחזיקה במספר מוערך של בין 60 ל-250 ראשי נפץ גרעיניים. פקיסטן מחזיקה במספר מוערך של בין 25 ל-150.
מבחינה צבאית, להודו עוצמה רבה בהרבה. היא משקיעה בתקציב הביטחון כ-15 מיליארד דולר בשנה, לעומת פחות מארבעה מיליארד שמשקיעה פקיסטן. הסכומים לא כוללים פרויקטים סודיים שאינם מדווחים.
להודו מיליון ורבע חיילים, מתוכם כ-100,000 המרכיבים חיל אוויר מודרני, המחזיק 740 מטוסים, רובם מיגים ומיראז'ים. לצבא ההודי כ-3,500 טנקים (בעיקר T72 ו-T55).
הצבא של פקיסטן מורכב מכ-600,000 חיילים. חיל האוויר מורכב מ-45,000 איש בלבד, ומחזיק רק 350 מטוסים, רובם מסוג מיראז'. לצבא כ-2,300 טנקים מתוצרת סין.
החשש הוא שההכרעה תיפול רחוק משדה הקרב, ושאחד המנהיגים יבחר להכריע את המלחמה באמצעות הראשים הגרעיניים. החלטה כזו יותר הגיונית מהצד הפקיסטני, שהשלטון בו אינו יציב, ועשוי להיקלע למצב של "אין מה להפסיד".
הכלכלות אינן יציבות בשתי המדינות, וסביר להניח שמלחמה בת כמה שבועות תגבה מהן מחיר יקר מאוד. גם כאן המגמה היא לרעת פקיסטן, והגנרל מושארף עשוי למצוא עצמו מחוץ לשילטון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה