בערב חג סוכות המשטרה ניסתה להרוס סוכה של רשות הטבע והגנים

להלן העתק העתירה:
בבית המשפט העליון
היושב לדין כבית משפט גבוה לצדק
בירושלים

עתירה

צחי צויג
(העותר)

נגד

ניצב אילן פרנקו
מפקד מחוז ירושלים של המשטרה
(המשיב)

עתירה לצו על תנאי

1. בית המשפט מתבקש להורות למשטרת מחוז ירושלים לחדול מאיסור שהטילו על הח"מ להקים סוכות, בגן הלאומי (להלן – הגן הלאומי) עמק צורים במהלך חג הסוכות (17/10/05-25/10/05), לשהות בהן לאחר השעה 16:00 וללון בהן.

2. מתוך השקפת עולמי הדתית, עלה בדעתי לקיים את חג הסוכות באופן שבו קויים בימים שבהם עמד בית המקדש. לעניות דעתי, הדרך הנכונה לקיים את חג הסוכות היא בבניית סוכה ובמגורים בה במשך שבעת ימי החג, במקום הצופה אל מקום בית המקדש. מצ"ב מודעה שפרסמתי ובה מופיעים הנימוקים הרוחניים לדבר.

3. במקום הנבחר יש נוף מרהיב אל עבר העיר העתיקה והר-הבית ומדובר בשטח פנוי להקמת סוכות. כמו כן בחרתי לקיים את הפעילות בגן הלאומי, מכיוון שכתוצאה מעבודתי במקום במהלך השנה האחרונה היה ביכולתי לקבל אישור לדבר ממנהל הגן ולהעמיד לרשות הפעילות תשתיות שונות הקיימות במקום ללא כל עלות כספית.

4. על מנת לקיים את הפעילות הדתית המפורטת לעיל, ביום 19/9/05 פניתי אל מנהל הגן הלאומי, מר מנחם פריד, וקיבלתי באופן מיידי אישור לדבר בעל-פה.

5. לאחר קבלת האישור ממנהל הגן הלאומי, יצאתי בקול קורא להצטרפות ליוזמה ונענתי על ידי אנשים שונים, שחלקם תכננו להקים סוכות ואחרים היו מעוניינים רק להצטרף ללינה במקום במספר לילות. כמו כן, הוצאתי כספים על מנת לרכוש סוכה המתאימה לתנאי המקום (רוחות חזקות, אדמה חרושה וכד').

6. ביום שישי 14/10/05, בשעה 8:50, קיבלתי שיחת טלפון מהמשטרה מקצין אג"מ מרחב ציון, סנ"צ קובי חביביאן, אשר טען שנודע להם על תוכניותי להקים סוכות בגן הלאומי, ושהם אינם מאשרים זאת. טענתי בפניו שאין מדובר באירוע המצריך רשיון מטעמם, ותגובתו היתה שמכיוון שאנו מצויים בחודש הרמאדן, יש בעיה בטחונית בשהיה במקום בלילה. כמו כן, הוזהרתי שגם אם לא אקים סוכה בעצמי במקום, ואחרים יעשו זאת, המשטרה רואה אותי אחראי לדבר. אני טענתי שיש לנו סידורי אבטחה מתאימים, אני עובד במקום כבר כמעט שנה, ובנוסף לכך אין לו סמכות חוקית לאסור עלי שהייה במקום בשעות מסויימות. הוא איים עלי שאם אמשיך לדבר כך הוא "יחפש אותי".

7. יש לציין שבמהלך חוה"מ סוכות תתקיים במשך שעות היום פעילות תיירותית רבת משתתפים במקום, אשר תואמה בין רשות הטבע והגנים ולבין המשטרה. מכיוון שמדובר באירוע המוני, היה צורך בתיאום מלא עם המשטרה על ההסדרים במקום.

8. לאחר שיחת הטלפון עם סנ"צ חביביאן, קיימתי שיחת הבהרה עם מנהל מרחב ירושלים ברשות הגנים, מר אביתר כהן, נאמר לי שיש לי גיבוי מלא מצד רשות הטבע והגנים להקים סוכות במקום, ואין כל צורך לבקש אישור מהמשטרה לדבר. יש לציין שהגן הלאומי פתוח 24 שעות ביממה, והכניסה אליו חופשית לכל אדם.

9. במוצאי שבת ה15/5/05, פניתי במכתב (העתק מצורף) למפקד מחוז ירושלים בנושא באמצעות עו"ד שחר אלון, במטרה לערער על החלטת קצין אג"מ מחוז ירושלים. למכתב זה למפקד המחוז לא קיבלתי כל תגובה.

10. ביום ראשון 16/5/05, בשעות הבוקר קיבלתי שיחת טלפון ממנהל הגן הלאומי, מר מנחם פריד, אשר טען בפני שהמשטרה הודיעה לו שהיא אוסרת לקיים את הפעילות המתוכננת שיזמתי, והוא אינו מעוניין בסכסוך עם המשטרה בנושא זה, אשר בעקבותיו קייומו של האירוע הגדול שמתוכנן במקום יעמוד בסכנת ביטול. לכן הוא התנה את אישורו להקים סוכות במקום בכפוף להנחיות המשטרה.

11. בעקבות כך, החלטתי לפנות לבג"ץ בנושא, ופניתי לסנ"צ חביביאן כדי שימציא לי מסמך כתוב המפרט את סירוב המשטרה לאשר את הפעילות שיזמתי. סנ"צ חביביאן טען שלשם כך עלי להגיש בקשה רשמית, והזמין אותי להפגש עמו.

12. באותו יום (16/5/05) הגעתי לפגישה בתחנת המשטרה מרחב ציון. הפגישה היתה עם עם קצין אג"מ מרחב ציון וגם עם מפקד תחנת שלם, רפ"ק עופר שומר. סיפקתי לקצין האג"מ את כל הפרטים שדרש, כולל את שמות האנשים המיועדים להשתתף בפעילות. הומלץ לי להגיש בקשה רשמית באמצעות טפסים לקיום ה"אירוע" ושאקבל תשובה עוד באותו יום. הוא הוסיף, שמפקד המחוז הוא הסמכות לאישור האירוע, ובמידה ותתקבל תשובה חיובית הוזמן שוב לפגישת תיאום.

13. הגשתי את הבקשה שנדרשתי, וביקשתי ממנהל הגן הלאומי שישלח מכתב מטעמו אשר מאשר את הקמת הסוכות במקום (ראה מסמך מצורף).

14. לאחר מספר שעות הודיעו לי שהתקבלה תשובה במחוז, ושעלי להגיע לפגישת תיאום למחרת בשעה 10:00. מכיוון שהוזמנתי לפגישת תיאום, הסקתי מכך שבאופן עקרוני התקבלה תשובה חיובית לבקשתי.

15. ביום 17/5/05 הגעתי לפגישה נוספת בתחנת מרחב ציון, בהשתתפות קצין אג"מ מרחב ציון ומפקד תחנת שלם. נאמר לי שלאחר שהם דנו ושקלו את העניין בכובד ראש הוחלט שלא לאשר לי לקיים את הפעילות בגן הלאומי מנימוקים של חוסר יכולת להקצות שוטרים על מנת לאבטח את הפעילות. טענתי שאיננו זקוקים לאבטחה שלהם, מפני שיהיו לנו שם מספר משתתפים בעלי נשק אישי, אשר גם ישמרו במקום.

16. קציני המשטרה ניסו לשכנע אותי לעבור למקום חלופי, אך שללתי זאת מכיוון שלא היה ביכולתי בהתראה כה קצרה לארגן מחדש את כל התשתיות הנדרשות. הם מצידם טענו שהם מוכנים לעזור לי בנושא, אך כשדיברנו על אופי העזרה נוכחתי להבין שמדובר רק במס שפתיים. כמו כן, סנ"צ קובי חביביאן סירב לתת לי תשובה בכתב לבקשתי, כך שהאיסור נשוא העתירה הזו, עד כה ניתן רק בעל-פה.

17. בערב חג הסוכות, המשטרה פשטה על הגן הלאומי הרסה סוכה מרכזית שנבנתה על ידי הגן הלאומי לצורך המבקרים במהלך חול המועד, שאינה קשורה לפעילות שיזמתי. ולאחר שנתברר שאין מדובר בסוכה שאני הקמתי, הם הפסיקו את פעולות ההרס שכללו שבירת עצים ופירוק שלד הסוכה.

18. לפי מיטב הבנתי החוק איננו דורש ממני לתאם או לקבל אישור ממהמשטרה לקיים פעילות מהסוג המתואר לעיל בשל אופייה וגודלה (מדובר בפחות מ-20 איש ואין מדובר בפעילות הפגנתית או פוליטית). כמו כן, דאגנו לסידורי אבטחה לפי מיטב שיקול הדעת שלנו, ועל-פי הכרותי הטובה עם אופי המקום (גם במהלך חג הראמדאן בשנה שעברה עבדתי במקום). במידה והמשטרה סבורה שסידורי האבטחה שלנו אינם מספקים, עליה מוטלת האחראיות לאבטח את הפעילות. בנוסף לכל זאת, אין זה מתקבל על הדעת ששלשה ימים לפני תחילת הפעילות המשטרה תודיע על ביטולו, שכן אם הייתי יודע מבעוד מועד על כך שימנע מאתנו לקיים את תכניתנו בגן הלאומי, היינו מוצאים מקום חלופי או מבטלים את הפעילות ולא משקיעים זמן וכסף בדבר.

19. האיסור שהמשטרה הטילה על קיום הפעילות המתוארת לעיל אינו חוקי. הפעילות נעשית בגן לאומי בשטח פתוח באישור של מנהל הגן. זוהי פעילות דתית של קומץ אנשים ואינה קשורה לארגון או עמותה כלשהי. יש לציין שבעבר התקיימו בגן הלאומי אירועים שונים (עם מספר משתתפים קטן) אשר לא תואמו עם המשטרה, ובחלקם אף התקיימה לינה באהלים (אירוע של תנועת "מעגל הדרך" אשר התקיים בחג הפסח האחרון).

20. לפנים משורת הדין, הגשתי בקשה למשטרה לאישור הפעילות ויש בדבר כדי להראות על כנות כוונוותי לקיים מצווה דתית בחג הסוכות ולהשמע להנחיות המשטרה.

21. האיסור של המשטרה פוגע בזכות יסוד לחופש הדת וחופש התנועה המוקנים לי כאזרח במדינה דמוקרטית , ובמיוחד כשהדבר אינו פוגע בזכות אחרת של אדם או גוף אחרים. האיסור של המשטרה הוא איסור גורף ולא מידתי, שכל כולו נובע מחששות של המשטרה, ואינו מבוסס על סכנה ברמת ודאות קרובה לודאי.

22. לאור המתואר לעיל בנוגע להתנהגות המשטרה, נראה שהיא פועלת גם משיקולים זרים.

23. אשר על כן, בית המשפט מתבקש להורות למשטרה לאפשר את הפעילות הנ"ל ולא למנוע אותה.

‏18/10/2005
‏יום שלישי ט"ו תשרי תשס"ו
צחי צויג
העותר