צוות הבדיקה שמונה לבחון את התנהלות הגורמים השונים בתקופה הקודמת להתאבדותו של סגן הסניגורית הציבורית הארצית, ד"ר דיוויד וינר ז"ל, מותח ביקורת על אופן התנהלות המשטרה בחקירת הפרשה.
בין יתר הממצאים קובע הצוות, כי לא נפל כל פגם בהתנהלות הפרקליטות בפרשה, כי ד"ר וינר פעל בתום לב וכי לא ניתן לומר מה גרם לד"ר וינר לשלוח יד בנפשו ומה היה יכול למנוע זאת. "לא נוכל לומר כי פעולה בדרך אחרת היתה משנה את התמונה הכללית, שכן בעיקרו של דבר, הסיטואציה שאליה נקלע ד"ר וינר, על הדילמות הטמונות בה, לא נוצרה על-ידי הפרקליטות, לא על-ידי הסנגוריה הציבורית ואף לא על-ידי ד"ר וינר.
מטרת פעילות הצוות היתה כאמור לבחון את התנהלות הפרקליטות בשלבים הקודמים להתאבדותו של ד"ר וינר, אלא שמרכז הביקורת בדוח מופנית דווקא אל חוקרי המשטרה, אשר לטענת צוות הבדיקה יכול שהביאו את וינר לחשוב שאף הוא חשוד בפרשה וחרגו מדרך ניהול החקירה אותה התווה פרקליט המדינה.
הפרק המתייחס לתיפקוד המשטרה בפרשה הינו הנרחב ביותר בדוח, ומחזיק 10 עמודים מתוך 53 עמודי דוח הבדיקה.
בראשית הדברים מציין הצוות, כי בפרקליטות נחלקו הדעות לגבי הצורך שבהזמנת הד"ר וינר למתן עדות במשטרה. חלק מאנשי הפרקליטות סברו, כי זוזיאשווילי, אותו ייצג וינר, ביצע את הרצח על-מנת לסחוט את מערכת התביעה, ויש שחשדו, כי עורכי הדין היו שותפים לפחות ברמה של ידיעה למעשה הסחיטה. אחרים טענו כי עורכי הדין לא היו יכולים לפעול אחרת מכפי שפעלו, במיוחד לאור חששם כי קיימת סכנה לביצוע פשע חמור נוסף, וכי התיווך של וינר בין זוזיאשווילי לבין הפרקליטות יכול למנוע את אותו פשע.
"רבים הם המקרים בהם הזמנתו של אדם להעיד נגד חשוד או נאשם מעמידה אותו במצב אישי קשה", כותב הצוות בדוח הבדיקה ומציין כי "על מקבלי ההחלטות, אנשי חקירות ותביעות כאחד, לנסות להיכנס לנעלי האדם האחר, להבין כיצד ההליך עשוי להשפיע על חייו, ולאזן בין הצורך להגן עליו לבין הצורך להגן על כלל הציבור".
כאשר מדובר בסניגור, כותב הצוות, על רשויות החקירה והתביעה לגלות רגישות וזהירות מיוחדות מכיוון שבמקרה שכזה מדובר בפגיעה בתפקידו כסניגור, שהוא שותף חיוני למלאכת עשיית המשפט והדבר צריך להיעשות לאחר שיקול דעת קפדני, ורק כאשר אין דרך סבירה אחרת להגיע למידע הנחוץ.
לאור זאת ממליץ הצוות כי יקבע שעו"ד לא יוזמן לחקירה, בעניין בו טיפל כעורך דין, אלא באישור פרקליט מחוז.
לעניין המקרה של הד"ר וינר ציין הצוות, כי לא חודד הצורך המדויק בהזמנתו לחקירה, לא ניתנו הנחיות לחוקרים, לא נערך דיון מפורט בשאלה, האם אכן קיים חיסיון עו"ד-לקוח, ואם כן - על מה והאם עורך הדין יהיה רשאי להשיב בחקירתו על השאלות שיישאל.
על-פי צוות הבדיקה, על-מנת לבסס את החשד שזוזיאשווילי הגה את רעיון הרצח ותכנן אותו כדי להשיג את הסכמת המדינה לשחרורו ממאסרו, ביקשו המשטרה והתביעה להשיג ראיה ישירה לכך, שזוזיאשווילי פנה לעורכי דינו, בהם וינר, בסמוך לאחר הרצח וביקש מהם לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, וכי הדברים שאמרו עורכי הדין נאמרו להם על-ידי זוזיאשווילי.
"אי אפשר לגשר על הפער שבין החלטת פרקליט המדינה לאשר את חקירת עורכי הדין ללא אזהרה לבין דרך ניהול החקירה בפועל", כותב צוות הבדיקה על התנהלות המשטרה בחקירתו של וינר, זאת לעומת עמדתו של פרקליט המדינה שאין לחקור את וינר תחת אזהרה.
ממצאי הבדיקה מעלים כי חוקרי המשטרה מסרו לוינר כי החיסיון הוסר, ושפרקליט המדינה קבע כי הוא חייב להשיב לשאלות. עוד נמצא כי חוקר המשטרה הטיח בו שהוא משבש את החקירה.
"דברי החוקר בעת החקירה שיקפו עמדה שדמתה לזו שהביעו המצדדים בחקירה באזהרה, עמדה שלא התקבלה על-ידי פרקליט המדינה, והם הובעו בשפה בוטה שלא היה לה מקום" - נכתב בדוח החקירה אשר מציין כי בפועל, "הוסטה החקירה מבירור עובדה, הנחוצה לביסוס כתב האישום נגד זוזיאשווילי, אל עבר חקירה בדבר תקינות ההתנהגות של ד"ר וינר".
במסגרת ההמלצות לפרק זה קובע הצוות כי ייקבעו הנחיות לפיהן לא יוזמן עורך דין לחקירה במשטרה או בגוף חקירה אחר, כחשוד או כעד, בנושא הקשור לעבודתו המקצועית, אלא באישור פרקליט מחוז, אישור לחקור עו"ד כעד נגד לקוחו או לקוחו לשעבר לא יינתן אלא במקרים חריגים וכי יש להגדיר כראוי את מטרת החקירה ולכבד את חיסיון עו"ד-לקוח.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה