צה"ל פיטר קצינה - בג"צ החזיר אותה לשירות

בית המשפט העליון קיבל (10.10.05) את עתירתה של יפה בל, קצינה בדרגת סרן, אשר טענה כי קידומה לתפקיד בכיר יותר נמנע וגרם להחלטת הצבא להפסיק את שירותה, זאת בעקבות תלונה שהגישה נגד מפקדה, תת-אלוף זכריה חי. בפסק דינו מורה בג"צ להעניק לה דרגות סר"ן ולשבצה בתפקיד ראוי.

יפה בל התגייסה לצבא בשנת 1984 וסיימה את השירות בדרגת סגן. בשנת 1995 חזרה לשירות צבאי כקצינה בדרגת סרן בחיל התחזוקה. בשנת 1998 שובצה לתפקיד במחלקת אחזקה בחטיבת הלוגיסטיקה בצה"ל.

מפקדיה של בל היו מרוצים מתיפקודה ואף המליצו על קידומה לדרגת רס"ן והארכת שירותה ללא תנאים, אלא שאז הגישה בל תלונה לראש אגף הטכנולוגיה, האלוף זאבי פרקש, על התנהגות בלתי הולמת, התבטאויות בוטות וגסות אשר הגיעו לטענתה עד כדי הטרדה מינית, כנגד מפקדה הישיר, תת-אלוף זכריה חי, אשר שימש אותה עת כראש מחלקת אחזקה.

לטענת בל, כפי שתואר גם בפנייתה לנציב קבילות חיילים, קידומה מתעכב בשל התלונה וכי נעשים ניסיונות להכשיל את שיבוצה בתפקיד החדש. כך למשל, ממכתבו של ראש מחלקת התכנון, אל"מ חיות, מיום 20.5.01, עולה כי מתוך שיבעה מועמדים לתפקיד נמצאה בל המועמדת המתאימה ביותר, אלא שלמרות זאת, ובאורח תמוהה, בל לא קיבלה את התפקיד.

במהלך ספטמבר 2000 נקבע כי בל תמשיך להתמודד על תפקידים שונים, ובמידה ולא יימצא לה תפקיד, תשוחרר מהצבא. לאחר שגם ניסיונות אלה לא צלחו, החליט ראש אגף הטכנולוגיה בצה"ל לשחררה משירות צבאי החל מיום 8.8.01.

בעקבות ההחלטה הגישה בל עתירה לבג"צ במסגרתה ניתן צו ביניים המורה על המשך שירותה במסגרת צבאית עד לקבלת החלטה סופית בעתירה. בעתירה טענה בל, כי שחרורה מצה"ל נבע מהחלטה פסולה של הצבא, אשר סירב לקדמה בדרגה ובתפקיד עקב התלונה שהגישה כנגד האלוף חי וכי מדובר ב"התנכלות מוסדית מאורגנת ומתוכננת כנגדה".

על-פי בל, על צה"ל מוטלת חובת ההוכחה כי אין קשר בין התלונה שהגישה לבין אי קידומה. עוד טענה כי ניתנה לה הבטחה מנהלית בסמכות לקידום בדרגה וקבלת תפקיד מתאים וכי לא נמצא כל צידוק להפר הבטחה זו.

לטענת הצבא, שיקול הדעת בשחרורה של בל היה ענייני וכי אין ממש בטענה על קשר בין התלונה לבין שיבוצה בתפקיד. עוד נטען כי הצבא עשה ככל שביכולתו על-מנת לשבצה בתפקיד ואין לכפות על הצבא פעולה כל שהיא מעבר למה שביצע.

"מערכת יחסי השירות בין חייל בשירות קבע לבין הצבא איננה חסינה מביקורת שיפוטית. בהיותה נגזרת מהמשפט הציבורי, נתונה מערכת יחסים זו לביקורת בית המשפט הגבוה לצדק, הבוחן אותה בשים לב לאמות המידה המקובלות של פיקוח שיפוטי על מעשי הרשות הציבורית" - כותבת השופטת אילה פרוקצ'יה בפסק דינה ומוסיפה, כי בית המשפט נוהג לרסן את ביקורתו זו כאשר מדובר באיוש משרות צבאיות.

עוד קובעת השופטת פרוקצ'יה, כי הדברים הבוטים שיוחסו לאלוף חי אומנם נאמרו על ידו, אך הם אינם בגדר "הטרדה מינית" וכי קיים כן ספק אם אכן ניתנה לבל הבטחה מינהלית מחייבת לקדמה ולשלבה בתפקיד מתאים.

יחד עם זאת מציינת השופטת פרוקצ'יה, כי נוצר הרושם שלתלונתה של בל ולנחישותה לברר את התלונה בפני צמרת הפיקוד הצבאי, עד לרמטכ"ל עצמו, היתה תרומה משמעותית שהביאה לקבלת החלטת הצבא שלא לקדמה בדרגה ובתפקיד, ולשחררה מצה"ל.

"העותרת הציגה הוכחות לכאורה המצביעות על אפשרות קרובה כי היתה לתלונתה השפעה מכרעת על החלטת הצבא שלא לקדמה. די בהטלת ספק מהותי בדבר כשרות שיקוליה של הרשות, שזו לא הצליחה להפריכן, כדי להצדיק התערבות שיפוטית בהחלטתה", כותבת השופטת פרוקצ'יה ואף מציינת כי הצעות השיבוץ לתפקידים בצבא שניתנו לבל היו במידה רבה "אחיזת עיניים", כהגדרתה.

בית המשפט מקבל את העתירה וקובע כי החלטת הצבא שלא לקדם את בל נגועה בפגם ועל כן בטלה. עוד קובע בית המשפט, כי אין להסתפק בחלופת הפיצויים הכספיים אלא להאריך לבל את שירות הקבע, להעניק לה דרגת רס"ן ולשלבה בתפקיד צבאי בתנאים הולמים ולפרק זמן מקובל.