מתי בדקתם לאחרונה את הראייה?

יום העיניים הבינלאומי, שהתקיים ביום חמישי האחרון (29.9.05) בחסות עמותת "עיניים שלי", הביא לידי מודעות בעיות רבות הקשורות לעיניים ולבריאותן.

לפניכם מספר שאלות נפוצות בנושא, עליהן משיב ד"ר אורי מלר, רופא בכיר במרכז הרפואי "קפלן" ברחובות ומומחה לניתוחי לייזר וקטרקט וכן חבר בעמותת "עיניים שלי":

נאמר לאמי שיש לה קטרקט והומלץ לה על ניתוח. אבקש לדעת מהו קטרקט?

קטרקט או בעברית "ירוד", הוא מצב בו עדשת העין הטבעית הופכת לעכורה. ברוב המקרים הדבר נובע מתהליך ההזדקנות של העדשה, אולם בחלק מהמקרים הדבר יכול להיות קשור למחלות ומצבים שונים כמו סוכרת, חבלה בעין, סיבות תורשתיות ועוד.

הדבר עלול לגרום לסימפטומים של ירידה הדרגתית בראיה, שינוי במספר המשקפים, סינוורים, ראיה כפולה ועוד. הטיפול כיום הוא טיפול ניתוחי בו מוצאת העדשה הטבעית ומוחלפת בעדשה מלאכותית. ברוב המקרים, הניתוח כולל חתך קטן ביותר של כ-3 מ"מ שאינו מצריך תפרים, ושימוש במכשיר אולטרא-סאונד הקרוי "פאקו" בעזרתו מפורקת עדשת העין הטבעית וחלקיקיה נשאבים. הניתוח מבוצע ברוב המקרים בהרדמה באמצעות טיפות או ג'ל. הטיפול לאחר הניתוח כולל שימוש בטיפות אנטיביוטיקה וסטרואידים, וההחלמה מהניתוח קצרה בדרך כלל.

האם ישנו גיל מסוים בו יש להיבדק אצל רופא עיניים?

איגוד רופאי העיניים הישראלי, ממליץ לערוך בדיקת ראייה שנתית החל מגיל 40 ואילך. בתינוקות, מומלצת בדיקה בגיל 3 שנים. כמו-כן, מומלצת בדיקה גם לפני הכניסה לכיתה א'. פרט לכך, יש להיבדק על-ידי רופא עיניים בכל מצב חריג של שינוי בחדות הראיה, חבלה או גוף זר בעין, דלקות שונות, וכחלק מהבדיקות השגרתיות בחולי סוכרת. באנשים בעלי קוצר ראיה, רוחק ראיה או אסטיגמטיזם, דרושות לעיתים בדיקות בתדירות גבוהה יותר.

לאחרונה אני זקוק פחות ופחות למשקפי הקריאה, האם זה בסדר?

אני ממליץ לך לעבור בדיקת עיניים מקיפה, במקרים רבים, שיפור ביכולת הקריאה בגילך יכול להצביע על התפתחות קטרקט. הדבר אינו ודאי ותוכל להעמיק את הבדיקה בעזרת רופא עיניים.

בני נפל ונחבל קרוב לעין, האם מומלץ להיבדק ע"י רופא עיניים?
בכל מצב של חבלה או חשד לפגיעה בעין, יש להיבדק בהקדם על-ידי רופא עיניים. במידה ולא מתאפשר להיבדק על-ידי רופא עיניים בקופת-החולים, ניתן לפנות למיון עיניים בבית-החולים. בנוסף, בהרבה מקרים של חבלת ראש משמעותית, תדרש גם בדיקת עיניים וזאת על-מנת לשלול פגיעה מוחית.

אני סובל מקוצר-ראייה גבוה (8-) ומאסטיגמציה קלה. האם אני נמצא בסיכון מוגבר למחלות ברשתית או לגלאוקומה?

בקוצר-ראייה גבוה, אורך גלגל העין גבוה מהרגיל וכתוצאה מכך רשתית העין מתוחה יותר. במצב זה, ישנו סיכון-יתר לבעיות ברשתית אשר באות לידי ביטוי בשינויים ברשתית ולעיתים אף לחורים ולקרעים שעלולים להוביל למצב הקרוי הפרדות-רשתית.

סימפטומים מוקדמים לכך הם הבזקי-אור פתאומיים, ירידה פתאומית בראיה או ראיית מסך או וילון בצבע אפור-שחור. בכל חשד למצב זה, יש להיבדק באופן דחוף על-ידי רופא עיניים. גלאוקומה ("ברקית" בעברית) מכונה "הגנב השקט של הראייה", זוהי מחלה הפוגעת בעצב הראייה, ופוגעת בשדה הראיה וביכולת הראייה. זהו הגורם השני לעיוורון בעולם. שכיחות באוכלוסיה הכללית, כ-2% ובקרב בני השבעים, כ-10%.

ברוב המקרים, המחלה מלווה בלחץ תוך עיני מוגבר והטיפול כולל ברובו טיפול תרופתי בטיפות. על-מנת לצמצם את הסיכונים הללו, הייתי ממליץ להיבדק על-ידי רופא עיניים באופן תדיר. על-ידי אבחון מוקדם של המחלה, ניתן להקדים ולטפל בה ובכך להקטין את הנזקים הנגרמים ממנה. בנוסף ללחץ התוך עיני, מקובל לבדוק האם נגרם נזק לעצב הראייה ולשדה הראייה. יש לזכור כי מחלה זו עלולה להתפתח גם ללא לחץ תוך עיני. גורמי הסיכון למחלה כוללים: רקע משפחתי, קוצר ראייה גבוה, סוכרת, לחץ דם נמוך ושימוש בתרופות המכילות סטרואידים.

כיצד ניתן לתקן פזילה בילדים?

פזילה בילדים עלולה להגרם כתוצאה משתי סיבות עיקריות: הראשונה נגרמת כתוצאה ממתח רב מידי או חלש של השריר המניע את העין, והסיבה השנייה קשורה למבנה העין ולרוחק ראייה. לעיתים שריר העין יתאמץ לתקן את בעיית רוחק הראייה ובכך תגרם פזילה. כאשר הבעיה היא בשריר הטיפול הוא ניתוחי. במקרה זה רצוי לנתח עד גיל שנתיים. כאשר הגורם לפזילה היא רוחק ראייה, הטיפול ייעשה בעזרת משקפיים וללא ניתוח. ברוב המקרים גדילת גלגל העין תעלים את הפזילה עם הזמן.

הטיפול בפזילה חשוב ביותר בילדים שכן ללא טיפול, המוח יקבל מהעין הפוזלת תמונה בלתי ברורה ועלול להתקבל מצב הקרוי "עין עצלה". מצב זה, של עין עצלה שלא טופלה בזמן (עד גיל 9) עלול להוביל לחדות ראיה ירודה בעין זו שלא ניתן יהיה לתקנה בעתיד. מומלץ להבדק על-ידי רופא עיניים המומחה לפזילה, בכל מצב של חשד לפזילה.

אני מרכיבה עדשות מגע וסובלת מדלקות חוזרות. הרופא הציע לי לוותר עליהן, האם זה מסוכן?

עדשות מגע הן עדשות המכסות את קרנית העין ויוצרות תיקון אופטי למספר הקיים. ישנם סוגים רבים של עדשות אולם כולן הן למעשה כגוף זר בעין. אנשים המשתמשים בעדשות מגע הינם בסיכון מוגבר לדלקות ולזיהומים בקרנית. הדבר עלול לנבוע מיובש שיוצר עדשת המגע, עצם השפשוף שלה על-פני הקרנית ויצירת שריטות עליה, רגישות לחומרי החיטוי של העדשה ועוד. בנוסף, חיידק שחודר מתחת לעדשה, לא יכול להיות מסולק על-ידי העפעף שכן עדשת המגע מהווה חיץ בין הקרנית לעפעף.

זיהום חיידקי קשה בקרנית, עלול להיות מסוכן לעין, ועשוי להותיר צלקות בלתי הפיכות. משום-כך, עדיפות העדשות היומיות על-פני הקבועות שכן הסיכון בזיהום העדשה היומית קטן יותר. בנוגע אליך, במידה שאת סובלת מדלקות חוזרות, הסיכון לקרנית גבוה יותר ובמצבים כאלה, מומלץ לשקול הפסקה בשימוש בעדשות.

אני עובד שעות רבות מול המחשב וסובל מיובש בעיניים. אני משתמש בדמעות מלאכותיות ועדיין העיניים שלי צורבות, מה עוד אפשר לעשות?

עבודה ממושכת מול המחשב, ובעיקר בסביבה ממוזגת, עלולה לגרום ליובש בעיניים שיכול להתבטא בין היתר בתחושת "חול" בעיניים, תחושת כבדות, ראיה מטושטשת ועוד. הדבר נובע מירידה בקצב המצמוץ בזמן העבודה מול המחשב ובקריאה, ומפעולת מיזוג האוויר המייבש את האוויר.

בנוסף-לכך, מרחק לא מתאים בין העין והמסך ואיכות מסך ירודה עלולים לגרום לבעיות מיקוד ולכאבי ראש. ההמלצות לעובדי מחשב כוללות התאמה של סביבת העבודה ומסך המחשב (מומלץ מסך בעל רזולוציה גבוהה, הממוקם כ-50 ס"מ מהעיניים).

בנוסף-לכך, מומלץ לזכור למצמץ מידי פעם, להשתמש בדמעות מלאכותיות ולבצע הפסקות מידי פעם בעבודה. בזמן ההפסקה מומלץ לקום ולהסתובב, ויותר מכך מומלץ להסתכל החוצה לנקודה רחוקה (בניין מרוחק למשל) למספר דקות. תסמונת זו קרויה "תסמונת המחשב והעין" או בלועזית CVS.

מהו פטריגיום, ממה הוא נגרם ומה הטיפול בו?

פטריגיום ("תבלול" בעברית) הינו נגע המתפתח בלחמית ומטפס על-פני הקרנית בדרגות חומרה שונות. הלחמית הינה הקרום הרירי המכסה מעל לובן העין. הגורמים להיווצרות הפטריגיום כוללים חשיפה לקרינת שמש (הכוללת קרינה אולטרא-סגולית), חשיפה לרוח או ליובש ממושך. מדובר בנגע שכל עוד הוא קטן, לא תמיד קיים צורך להסירו.

במידה שהנגע גדול, בשרני, גורם לגרוד, מפריע לראיה או מפריע מבחינה אסתטית, ניתן להסירו על-ידי ניתוח. הניתוח עצמו מבוצע בהרדמה מקומית. ישנן שיטות שונות להסרת הנגע ואחת השיטות המקובלות כיום כוללת השתלת לחמית מהעין השנייה, וזאת על-מנת לכסות את החסר שנוצר בעקבות הסרת הנגע.

אני סובל מ"קרטוקונוס", מה הסיכוי שהילדים שלי יסבלו מכך?

ברוב המקרים אין העברה תורשתית ברורה, אך לעיתים די שאחד ההורים נושא גן דומיננטי כך שהמחלה אכן תופיע אצל הילדים. קרטוקונוס הינה מחלה שבה הקרנית הופכת חרוטית. קמירותה העולה גורמת לקוצר ראייה ולאסטיגמציה (צילינדר). במקרים הקלים, התאמת משקפיים תספיק אולם ברוב המקרים, איכות הראיה תהיה טובה יותר בהתאמה של עדשות מגע מיוחדות.

במקרים מסוימים, ניתן לעצור את התקדמות המחלה ולייצב את הקרנית בעזרת ניתוח "אינטקס" בו מוחדרות טבעות שקופות מחומר פלסטי המייצבות את הקרנית. בשלב מתקדם יותר של המחלה, הפתרון היחיד יהיה החלפת הקרנית הפגועה בשתל קרנית שנלקח מתורם שנפטר. היום ניתן לעמוד על אופי המחלה מוקדם בעזרת בדיקת טופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית המאתרת את המחלה עוד לפני הופעת סימנים קליניים אחרים ומסייע לטפל בתופעה מוקדם.

אני סובלת משעורה לעיתים קרובות, ממה הדבר נובע? האם זה קשור לאיפור?

שעורה הוא מצב בו נוצרת חסימה בבלוטות החלב בעפעפיים. לעיתים, חודרים חיידקים לאזור ונוצרת דלקת זיהומית. איפור יכול להיות אחד הגורמים לחסימת הבלוטות וישנם אנשים הנוטים לפתח זאת יותר מאחרים. אם הדבר חוזר על עצמו, ניתן להשתמש באופן קבוע בשמפו מיוחד לניקוי העפעפיים, אותו ניתן להשיג בבית-המרקחת ללא מרשם רופא ובכך למנוע את חסימת הבלוטות.

הטיפול בשעורה, במידה שכבר נוצרה, כולל קומפרסים פושרים, ומשחות מסוגים שונים. כלזיון, הוא סוג של שעורה, בדרך כלל לא על-רקע זיהום. במצב זה, בייחוד אם הוא ממושך, נוהגים לעיתים לכרות את זה כירורגית. בכל אופן, יש להיבדק על-ידי רופא עיניים.