בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע היום (א', 9.10.05) את איש העסקים שלמה גואטה, בן 54, המפעיל ומנהל את חוף "לבנון" שלחופי הכנרת, בעבירה של ביצוע פעולות ברכוש במטרה למנוע דיווח של הבנק לרשויות המדינה בגין משיכת הכספים, זאת לפי סעיף 3(ב) לחוק איסור הלבנת הון.
על-פי כתב האישום פתח גואטה חשבון בנק על שמו של אחיינו, בו היה לו יפוי כוח, והפקיד בו סכום כולל של 2.5 מיליון ש"ח. את ההפקדות ביצע במשך שלוש שנים ובמספר פעמים רבות, בהם הפקיד סכומים קטנים ומשתנים. בסוף שנת 2002 ביצע מספר משיכות, כל אחת בסכומים של בין 198,000 ש"ח ל-195,000 ש"ח.
במסגרת חקירתו הודה גואטה בעובדות המקרה, אך טען כי לא פעל במטרה למנוע דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון אלא פעל מתוך חשש מרשויות המס. לטענת גואטה, לא התקיימו יסודות העבירה בה הוא נאשם מכיוון שסעיף העבירה דורש שמטרת המעשים יהיו מניעת דיווח דווקא לרשות להלבנת הון ולא לרשויות המס כפי שאירע במקרה זה.
עוד טען גואטה, כי כלל לא היה מודע שביצוע משיכות מתחת לסף הדיווח הוא אסור על-פי חוק וכי לא ידע שהוא מבצע עבירה.
עורכות הדין, שילה ענבר ושלווה לוין, מפרקליטות מחוז צפון, טענו כי כוונתו של גואטה "להעלים מס" או "להלבין הון" איננה רלוונטית לעבירה מכיוון שהעבירה מתייחסת לכוונה למנוע דיווח ואין זה משנה למי אמור הבנק להעביר את אותו דיווח.
בפסק דינה קיבלה השופטת גבריאלה לוי את עמדת התביעה באופן מלא וקבעה כי בכל מקרה, כאשר החליט אדם לעקוף את חובת הדיווח, אין הבדל אם הוא חשב שהבנק מדווח לרשויות המס ולא לרשות להלבנת הון.
"תכליתו הראויה של סעיף 3 הינו הקמת מנגנון יעיל לאיתור עבירות של הלבנת הון, והפיקוח והאכיפה של מנגנון זה, הינם חלק מאותו מגנון. ממילה מי שמסכל בפעולותיו הפעלתו של מנגנון זה, מתוך מטרה לסכלו, מבצע עבירה גם אם טעה במשמעותו של מנגנון זה ובמהות תפקידה של הרשות להלבנת הון", כותבת השופטת לוי בפסק דינה.
כך, על-פי השופטת לוי, גם אם היתה מתקבלת גרסתו של גואטה כנגונה, כאילו חשש מרשויות המס ולא מהרשות להבנת הון, ניתן להרשיעו. אלא שלוי דוחה על הסף גם את גרסתו זו וקובעת כי עדותו איננה אמינה לחלוטין.
בפסק הדין מעלה השופטת לוי תהיות רבות לגבי עדותו של גואטה. כך למשל, טען גואטה כי מקור הכספים הוא מהפעלת מועדון בארה"ב אך לא טרח להביא לכך ראיות, לא ברור מדוע פתח את חשבון הבנק על שם אחיינו ומדוע העביר את כספו לשם בסכומים קטנים.
עוד טען גואטה, כי העביר את כספיו מ"מתחת לבלטות" אל הבנק על-מנת לקבל ריבית וכי ביצע זאת בסכומים קטנים מחשש כי ישדד.
"חשש שישדדו אותו? אם נאמר שזו הסיבה, בוודאי שהיה ניתן לנטרל חשש זה על-ידי הפקדות בשלבים בתקופה קצרה, ולא בתקופה של שלוש שנים. ריביות טובות יותר? אז בוודאי שאלת השאלה מדוע לא הפקדה מהירה, במקום "טפטוף" של הפקדות", כתבה השופטת לוי.
לבסוף מצאה השופטת לוי כי גואטה ידע על חוק איסור הלבנות הון, ידע על נוהל הדיווח של הבנק, הכיר את החובה שהוטלה על הבנקים לדווח על עסקות שסכומן עולה על 200,000 ש"ח וביצע משיכות בסכומים נמוכים מסכום זה על-מנת לסכל את הדיווח של הבנק לרשויות.
בית המשפט הרשיע את גואטה בעבירה של ביצוע פעולות ברכוש במטרה למנוע דיווח של הבנק לרשויות המדינה האסורות. גזר הדין יינתן במועד מאוחר יותר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה