פרשת המעילה מבנק המזרחי: המשטרה סירבה לחקור האירוע

במשטרת ישראל כנראה לא ממש מודאגים מאכיפת החוק, במיוחד כאשר אפשר להסתמך על "הביטוח ישלם". כך עולה מהודעה שמסר בנק המזרחי, המתאר את השתלשלות האירועים בעקבות חשיפת המעילה בבנק ב-1999.

תלונת הבנק למשטרה לא זכתה לטיפול, ולמעשה בתגובת המשטרה נאמר: "ניתן לכם אישור הגשת תלונה, כדי שתוכלו לתבוע את חברת הביטוח".

בנק המזרחי דחה בתוקף את הטענות לפיהן פעל שלא כראוי בעת גילוי המעילה מסניף "חברון" של הבנק בבני ברק, בפברואר 1999.

על-פי הודעת הבנק, בפברואר 1999 גילה אגף הביקורת הפנימית בבנק מידע שרמז כי עובד הסניף העביר באורח בלתי-תקין כספים מחשבונות לקוחות בסניף לחשבונות אחרים באותו הסניף. בדיקת האירועים העלתה כי אכן בוצעו הפעולות, והועברו כספים בסכום של 2.8 מיליון דולר בין חשבונות הלקוחות.

ביום 16.3.99 העביר הבנק לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל את המידע. במקביל הוגשה תלונה במשטרת ישראל בפגישה שנערכה ב-28 במרס, וחומר החקירה שנאסף הוצע למשטרה, במסגרת פגישה שנערכה עם ראש מפלג ההונאה דאז, סנ"צ מיכאל מובשביץ, וצוות בכיר של הבנק.

נציגי המשטרה טענו, כי אין ביכולתם להתמודד עם התיק בשל מורכבותו ובשל המומחיות הנדרשת לטיפול באירועים מסוג זה. הם הציעו לבנק לפעול באחת משתי דרכים: ראשית, המשטרה תקבל את התלונה, אך לא תחקור אותה. המשטרה תנפיק אישור הגשת תלונה, כדי לאפשר תביעה של חברת הביטוח. שנית, הבנק יבצע את החקירות בעצמו, יכין תיק חקירה מושלם כבסיס להכנת כתב אישום פלילי, שיוגש למשטרה ויועבר על-ידה, בליווי המלצות, לפרקליטות.

הבנק בחר בחלופה השניה, שכן הראשונה היתה כובלת את ידיו ומונעת ממנו להשיב את הכספים בהקדם.

בבנק ביקשו להדגיש: מרגע חשיפת הפרשה פעלנו כראוי, פיטרנו את העובד דוד רוט, ונהגנו באורח תקין, משפטית ומנהלית. עוד ציינו כי מרבית הכספים הוחזרו ללקוחות, למעט הבודדים עימם קיימת מחלוקת משפטית.