בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב חייב לאחרונה את תנובה לשלם ל-63 מעובדיה סך של כ-2 מיליון ש"ח בגין הפרשי שכר שנצברו החל משנת 1998 ועד שנה זו.
פסק הדין החלקי התקבל בהמשך לפסק בוררות קודם שניתן כנגד תנובה בשנת 2000, במסגרתו חוייבה לשלם לאותם עובדים הפרשי שכר בגין השנים 1990-1997.
מאז שנת 1990 מנהלים 63 מחלקי חלב מסניפי פתח תקווה ותל אביב, מאבק משפטי כנגד תנובה. לטענתם, תנובה מסרבת לשלם להם תוספת שכר שנקבעה בהסכם קיבוצי עליו חתמה עם ועד העובדים בשנת 1990 במסגרתו קיבלו כלל עובדי תנובה העלאה בדרגה ותוספת שכר בגינה.
בשנת 1992 הגישו המחלקים את תביעתם הראשונה נגד תנובה, בה דרשו לקיים את ההסכם הקיבוצי גם לגביהם. אלא שהתביעה החלה החלה להתברר רק בשנת 1997 ובשנת 2000 ניתן פסק בוררות לפיו ההסכם הקיבוצי משנת 1990 חל על המחלקים, זאת בהתייחס לשנים 1990 - 1997. יחד עם זאת נקבע, כי המחלקים יהיו זכאים רק למחצית מתוספת השכר שניתנה לעובדים ובסך-הכל תוספת של 4.77%.
בתביעה שניה שהגישו המחלקים נטען, כי יש ליישם את הוראות פסק הבוררות גם על התקופה החל מ-1.1.98 ואילך ולשלם למחלקים את הפרשי השכר גם לשנים אלו. אלא שעל על אף פסק הבוררות סרבה תנובה בשנית לשלם את תוספות השכר.
בפסק הדין החלקי שניתן לאחרונה קובעת שופטת בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, נטע רות, כי בין תנובה למחלקים קיימת החלטה שיפוטית המחייבת את שניהם, גם לתקופות שלאחר שנת 1997.
השופטת רות אף מבקרת את התנהלותה של תנובה באומרה, כי "ספק בעיננו עד כמה תמת לב היא טענתה של המבקשת (תנובה נ.י) ביחס לעתירתה למחיקת הסעד ההצהרתי...".
בית המשפט דוחה את בקשתה של תנובה למחיקת העתירה ומחייבה לשלם ל-63 מחלקי החלב את הפרשי השכר לשנים שבין 1998 ועד שנה זו אשר על-פי ההערכה מגיעים לכ-2 מיליון ש"ח.
עורכי הדין חנוך קינן וניר גלעד המייצגים את המחלקים מסרו בתגובה לפסק הדין: "על תנובה להפנים שהמחלקים לא ייוותרו בנושא זה, ואנו בשמם נדאג שכל תוספות השכר תשולמנה, עד שאחרון המחלקים יפרוש לגמלאות".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה