מחלקה ממשלתית כעמותה פרטית לתיחזוק קברי צדיקים

בקברי הצדיקים, שההשתטחות עליהם הולכת וצוברת תאוצה בשנים האחרונות, הבלגאן חוגג. סביר להניח כי אילו ידעו אותם צדיקים שוכני העפר כמה "מסחרה" רוחשת סביבם, הם היו מתהפכים בקברם.

המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים בישראל, לשעבר מחלקה במשרד הדתות וכיום עמותה בשליטת משרד התיירות, מגייס ומקבל תרומות לתחזוקת קברים קדושים - כך עולה מבדיקה שערך מתי אלפר, משלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל.

בשנת 2003 הפסיד המרכז הארצי 1.5 מיליון שקל, כשמחזורו הכספי הסתכם ב-8.43 מיליון שקל. אנשי המרכז אינם מוסרים נתונים באשר למצבו הכספי בשנת 2004 ובמחצית 2005.

במרכז מועסקים כיום 29 עובדים תחת המנכ"ל יוסף שוינגר. המרכז אמור לטפל בכ-140 מקומות קדושים בישראל ואולם חלקם, כמו קברי הרשב"י ורבי מאיר בעל הנס, מצויים גם ברשות גורמים פרטיים, שמקבלים את תרומות המאמינים במיתחמי המקומות הקדושים עצמם.

קברים אלה אינם יוצאי דופן, שכן ישנם עוד עשרות קברים קדושים ברחבי הארץ, חלקם בגליל, הנמצאים תחת שליטת אנשים פרטיים או גופים דוגמת "ההקדש הספרדי". קברים אלה נהנים במקביל גם משירותים, שמספקת מדינת ישראל, שכידוע אינה מקבלת הכנסה מתרומות המתפללים.

"אנשים פרטיים תרמו סיוד וטיח לקבר רבן גמליאל ביבנה. נדבנים אחרים תרמו מזגנים לקברי דוד המלך, שמואל הנביא ושמעון הצדיק", סיפר משה זליקוביץ, העוזר למנכ"ל המרכז הארצי לפיתוח המקומות הקדושים. זליקוביץ מציין כי תרומות נוספות נתרמו לצורך צביעת קברים בגליל ולהכשרת שבילי גישה לאותם קברים על-ידי תורמים פרטיים. "מי שרוצה לתרום לקבר של צדיק יתברך ויבוא", אמר זליקוביץ.

עמותה יכולה לקבל תרומות בלי בעיות

על שאלת דרבי מדוע מחלקה ממשלתית, שהועברה ממשרד הדתות למשרד ראש הממשלה ובאוקטובר 2003 סופחה על-פי החלטת ממשלה למשרד התיירות, פועלת כעמותה לכל דבר, השיב זליקוביץ: "עמותה יכולה לקבל תרומות מכל אדם בעוד שהדבר אסור על משרד ממשלתי".

זליקוביץ גם אינו מכיר את כל 29 עובדי "המרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים". "חלק אולי שומרים על קברים קדושים וחלק אולי דואגים לתחזוקתם ולמציאת מניין לתפילה. חלק גם מפקחים על הנעשה בקברים ובאתרים קדושים", מניח זליקוביץ.

על-אף מספר המועסקים הרבים במרכז הארצי לפיתוח מקומות קדושים טען זליקוביץ, כי הוא אינו יודע מדוע יש לעמותה גירעונות כספיים: "צריך לשאול את רואה החשבון שלנו, אולי הוא יודע".

העמותה מקבלת כספים לפעילותה ולמימון שכר עובדיה מהממשלה ולכן לא ברור כיצד היא פעלה, לפחות עד שנת 2003, בגירעון תקציבי, כאשר עד תקופה זו היתה העמותה מחלקה ממשלתית לכל דבר ועניין.

חלק מהקברים מוחזקים על-ידי אנשים פרטיים

אנשי העמותה אינם מסתירים את התרעומת שיש להם על כך שהתרומות במקומות הקדושים אינן מועברות במלואן, או לפחות ברובן, לידיהם לצורכי חלוקה לאתרים קדושים ולמטרות שיפוץ ותחזוקה. לעמותה יש יועץ משפטי, יש לה דירקטורים ומנכ"ל וגם רואה חשבון, אך למרות כל אלה היא אינה מצליחה לאכוף את החוק והסדר בקברי צדיקים עליהם היא אמורה לפקח או לנהל.

עצם הקמת העמותה, עם 29 מקבלי שכר, מעלה מספר תהיות, במיוחד לאור העובדה שרוב הקברים הקדושים בארץ אינם מתוחזקים כראוי ולגבי כמה מהם יש ספק אם אכן קבורים בהם צדיקים או שמא נהפכו לקברי צדיקים, כדי לשמש מקור הכנסה לאנשים שתפסו חזקה ומתנהגים במקום כבעלי הבית. להערכת אנשי דרבי, ספק אם היקף התרומות לעמותה כיום מצדיק את המשך קיומה והעסקת עובדיה.