בג"צ דחה היום (26.9.2005) את עתירתם של 246 כוהני דת דרוזיים, אזרחי ישראל, אשר עתרו כנגד החלטת שר הפנים שלא לאפשר להם לצאת ללבנון ולסוריה על-מנת לעלות לרגל לקברי נביאים ולאתרים קדושים לעדה הדרוזית.
לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשת הכוהנים בטענה כי קיימים סיכונים ביטחוניים בכניסה למדינות אויב עתרו אלה לבג"צ. במסגרת העתירה טענו כי הדבר פוגע בזכותם החוקתית של בני העדה לצאת מן הארץ, בזכותם לחירות אישית ובזכות היסוד שלהם לחופש דת ולשוויון.
כך למשל טענו כי הם מופלים לרעה בהשוואה לבני העדה המוסלמית להם מאשרת המדינה לעלות לרגל למכה שבסעודיה.
במסגרת הדיון טענה המדינה, כי קיים מידע ביטחוני לפיו גורמי המודיעין הסורי מעוניין לגייס תושבי ישראל המגיעים לסוריה לשורותיו. על-רקע זה, הערכת גורמי הביטחון היתה כי משלחת רבת משתתפים מישראל - אזרחי המדינה, שהם עצמם, קרובי משפחתם, או חבריהם שירתו או משרתים בצה"ל - היוצאת לסוריה, עלולה, בסבירות גבוהה, להוות כר נוח לפעילות המודיעין הסורי.
יש לציין, כי במסגרת הדיונים שהתקיימו הושגו הסכמות בין הצדדים לפיהם בשלב הראשון יותר לקבוצה אחת של כוהנים לצאת ללבנון וסוריה ולאחר שתשוב יופקו הלקחים ותתקבל החלטה בעניין המשך מתן האישורים.
אלא שאז התברר לבית המשפט כי כמאה מבין הכוהנים החליטו שלא להמתין החלטת בג"צ בעניינם ונכנסו לסוריה בלא לקבל על כך היתר ממשרד הפנים.
"הלכה מקדמת דנא היא, שבית המשפט הגבוה לצדק לא יושיט סעד לעושים דין לעצמם. חייב אדם להחליט בלבבו אם מבקש הוא סעד מבית משפט או אם עושה הוא דין לעצמו", כותב השופט יהונתן עדיאל בפסק דינו ומוסיף, כי העובדה שחלק מהעותרים עברו לסוריה מבלי להמתין להחלטת בית המשפט יש כדי "להכתים את העתירה בחותם כבד של חוסר ניקיון כפיים".
בג"צ דוחה את עתירה ומציין, כי מי שלא עבר לסוריה ללא אישור יכול לעתור בשנית לבית המשפט.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה