גידול מואץ באשראי החוץ-בנקאי לסקטור העסקי

קצב הגידול באשראי לסקטור העסקי במחצית הראשונה של 2005 הגיע לשיעור שנתי של 10.1%, הגבוה במידה ניכרת מקצבי הגידול שנרשמו באשראי זה בשלוש השנים האחרונות (1% - 3%) וגבוה גם משיעור צמיחת התוצר העסקי במחצית הראשונה - 6.1%.

כך נמסר היום (יום א', 25.9.2005) מבנק ישראל. למרות זאת, נראה, כי גידול זה באשראי עולה בקנה אחד עם שמירת היציבות הפיננסית, כיוון שבפרספקטיבה רחבה יותר נשמרה ההתאמה בין הגידול באשראי להרחבת הפעילות הריאלית: בתקופת ההתאוששות במשק, מאמצע 2003 ועד אמצע 2005, קיימת התאמה בין קצב הגידול של האשראי לסקטור העסקי - 6.1% בממוצע שנתי - לבין קצב התרחבות התוצר העסקי - 5.7%. זאת, בניגוד לתקופת המיתון, מתחילת 2001 עד אמצע 2003, בה האשראי לסקטור העסקי התרחב בקצב נמוך אך במעט - 4.3%, בעוד התוצר העסקי התכווץ ב- 1.6%.

סך האשראי במשק, הכולל אשראי לממשלה, לסקטור העסקי ולמשקי הבית מכל המקורות, עמד בסוף יוני 2005 על-1,296 מיליארדי ש"ח. סך האשראי במשק התרחב במחצית הראשונה של 2005 בשיעור שנתי של 5%, הכפול מזה של שנת 2004, אך דומה לממוצע בארבע השנים האחרונות.

עוד נמסר מבנק ישראל כי בניגוד לשנתיים הקודמות, בהן הגידול בסך האשראי במשק התרכז באשראי לממשלה, הגידול ב-2005 התרכז באשראי לסקטור העסקי - יתרתו עלתה ב-25 מיליארדי ש"ח, מתוך עלייה של 34 מיליארד בסך האשראי במשק. שינויים אלה משקפים תהליך חזרה למצב נורמלי ויציב יותר בו חלקה של הממשלה בשוק האשראי קטן ומפנה מקורות לסקטור הפרטי - תהליך הנובע מהפחתה של הגירעון בתקציב הממשלה וחזרה למסלול יורד של החוב הממשלתי יחסית לתוצר.

הגידול באשראי - ממקורות חוץ-בנקאיים

עוד נמסר מבנק ישראל, כי הגידול באשראי לסקטור העסקי ב-2005 כמו בשלוש השנים הקודמות, נבע ממקורות חוץ-בנקאיים, בעוד האשראי הבנקאי הולך ומתכווץ: במחצית הראשונה של 2005 הסתכם הגידול באשראי החוץ-בנקאי לסקטור העסקי מכל המקורות - מהארץ ומחו"ל, הסחיר והלא סחיר - ב-30 מיליארדי ש"ח, ואילו האשראי הבנקאי פחת ב-5 מיליארד. קצב הגידול של האשראי החוץ-בנקאי היה גבוה מאד במחצית זו והגיע לשיעור שנתי של כ-41%, המבטא האצה בשיעור הגידול בהשוואה לשלוש השנים הקודמות. הדבר משתקף בהאצת מגמת הירידה במשקלם של הבנקים באשראי לסקטור העסקי, שהגיע בסוף יוני 2005 לכ-65% בלבד, לעומת כ-80% בסוף שנת 2000.

תוספת המקורות החוץ-בנקאיים של אשראי לסקטור העסקי הגיעה בשנים אלה בעיקר מהמשקיעים המוסדיים - קרנות הפנסיה, חברות הביטוח וקופות הגמל, בעוד האשראי הישיר מתושבי חוץ ומשקי הבית תורם מעט לגידול. כתוצאה מכך משקלם של המשקיעים המוסדיים ביתרת האשראי לסקטור העסקי כבר השתווה למשקל תושבי החוץ - כ-16%.

כלכלני תחום היציבות הפיננסית בבנק ישראל מסבירים, כי המגמה של הגידול המואץ באשראי החוץ-בנקאי, במיוחד ממשקיעים מוסדיים הרוכשים אג"ח, במקביל לירידה באשראי הבנקאי, מלמדת על תהליך היווצרותו של שוק אשראי משוכלל ותחרותי יותר. תהליך זה הוא תוצאה של תהליכי ליברליזציה ורפורמות במערכת הפיננסית בשנים האחרונות, ביניהם: הרפורמה במיסוי שוק ההון שביטלה את האפליה לרעת ההשקעה באג"ח של חברות, הגמשת כללי ההשקעה של המשקיעים המוסדיים ששחררה מקורות למתן אשראי והסרת חסמים ושכלול המסחר באג"ח. זאת, במקביל להחרפת המגבלות של המפקח על הבנקים על האשראי ללווים גדולים, אשר חייבו אותם לחפש מקורות מימון חלופיים. יישום המלצות ועדת בכר, שכבר עברו חקיקה, צפוי להאיץ בשנים הקרובות את תהליך פיתוחו של שוק האשראי.

תהליך זה תורם ליציבות הפיננסית בכך שהוא מגוון את מקורות המימון של הפירמות ומפחית את התלות שלהן באשראי בנקאי, מקטין את החשיפה של הבנקים ללווים גדולים, מפחית את הדומיננטיות של הבנקים במערכת הפיננסית ובמשק ותורם לפיתוחו של שוק ההון. יחד עם זאת, תהליך פיתוחו של שוק האשראי מציב בשנים הקרובות אתגר מורכב בפני השחקנים המרכזיים במערכת הפיננסית, ובמיוחד המשקיעים המוסדיים, ובפני רשויות הפיקוח, בטיפול בסיכוני האשראי, על כל היבטיו.

עוד נמסר, כי הגידול באשראי לסקטור העסקי היה ברובו בערוץ הסחיר: הסקטור העסקי הנפיק בבורסה לני"ע בת"א במחצית הראשונה אג"ח סחיר בסכום של 15 מיליארדי ש"ח - היקף שהוא פי 1.5 מההנפקות בכל שנת 2004. כתוצאה מכך, משקל האג"ח הסחיר בסך האשראי לסקטור העסקי המשיך לעלות במהירות והוא כבר הגיע ל-13.1%, כמעט כפליים ממשקלו בסוף שנת 2000.

בצירוף האג"ח הלא-סחיר, מגיע משקל סך האג"ח באשראי לסקטור העסקי ל-23%. המשך העלייה במשקל האג"ח באשראי לסקטור העסקי מחזק את היציבות הפיננסית, בכך שהוא מגביר את השקיפות והתמחור ההוגן של החוב, ומחזק את מנגנוני השוק כאמצעי בקרה מייצבים.