יריות השימחה העצובות של הערבים

הלילה (מוצאי שבת, 24.9.05) היה שקט בכפרים הערבים בצפון. האם מיעוט השמחות שנקבעו להלילה הוא הגורם לכך, או לקחי ליל אמש – קשה להעריך. חגיגות ליל אמש גבו מחיר כבד מהחוגגים הצוהלים. בכפר יאסיף שבגליל המערבי, נהרג ילד ובחגיגה אחרת בלוד נפצעה ילדה באורח בינוני. שניהם נפגעו מכדור תועה.

המצב באירועי השמחות בציבור הערבי הופך להיות פחות ופחות משמח ויותר בלתי נסבל. השינוי בתודעה החברתית, מסתבר, קשה יותר ומתמשך. פגיעות הלילה שעבר ימעיטו אולי את הירי בימים הקרובים, מעריכים במיגזר הערבי, אך מכאן ועד לשינוי משמעותי ארוכה הדרך.

את הטון ביריות השמחה נותנים לרוב הצעירים. הסיפוק ניתן כאשר המטרה המתבקשת, קבלת תשומת-לב מהחברים, מושגת בהצלחה. היורים מתחרים בינם לבין עצמם מי יירה הכי הרבה. הכל עניין של מעמד חברתי, שבין אם הושג ובין אם לא הושג, הפך זה מכבר למסורת שקשה לשנות. רק כעשירית מהזוגות המתחתנים מבקשים קודם חתונתם מהמוזמנים, שלא להשתמש בכלי-נשק.

הסכמה שבשתיקה

אצל הרוב המכריע בציבור הערבי הפך העניין לחלק מהמסורת. הירי מתבצע באירוסין וחתונות וההנהגה הערבית ממלאת פיה מים מטעמים פוליטיים, ונותנת הסכמה שבשתיקה לתופעה.

גם שוטרים המגיעים להשתתף באירועים אלו אינם פוצים פיהם. שאר השוטרים מעדיפים שלא להתעסק עם בעיה זו, מחשש להתנגשות עם האוכלוסיה כולה.

בעייתיות באכיפת החוק

בעת דיון (יום ד', 5.6.02) בוועדת החוקה על תיקון להצעת חוק העונשין של חבר הכנסת אפי אושעיה, באשר להטלת עונש כבד על שימוש בחומר הנחזה כמסוכן, אמר יו"ר הוועדה דאז, חה"כ אופיר פינס: "כשיורים בחתונה ערבית או דרוזית, בהתאם למסורת, זה לא מעורר בהלה בקרב מי שיושב בחתונה, אבל זה מעורר בהלה בקרב מי שבאזור, בקרב ציבור שלא נמצא בחתונה". פינס ואושעיה הודו בבעייתיות שיש באכיפת החוק באירועים מעין אלו.

"אף שוטר לא מעז להתעסק איתנו. הם אפילו לא מעיזים לעשות חיפוש של כלי נשק", אמר ל-Nfc עלי מוחמד מטמרה שבגליל. מוחמד השתייך בעברו ליורים בחתונות, אך לחתונה שלו עצמו ביקש שלא יביאו נשק. "אצל הדרוזים", מסביר מוחמד, "יש יריות פי עשרה מאשר אצלנו, וזה בגלל המודעות לעניין. התחילו אצלנו להבין שזה תענוג לא טוב ומנהג מסוכן".

גם נשק צבאי בחגיגה

במיגדר הערבי רוב כלי הנשק מהם נורות יריות השמחה מבוצעות מכלי נשק המוחזקים ברישיון. אצל הדרוזים מספר כלי הנשק גבוה יותר, בשל העובדה שנעשה שימוש מסיבי בנשק צבאי של חיילים המשתחררים לחופשות סוף השבוע.

רוב אירועי השמחה מתרחשים בסופי שבוע, בעיקר בליל שבת. החתונות מתחילות בסביבות השעה 20:00. הירי מתחיל סמוך לשעה 22:00 ומסתיים עם סיום החתונה בשעות הקטנות של הלילה.

זיקוקין די-נור ומוסיקה רועשת

הירי אינו הצרה היחידה. גם השירים בקולי קולות הבוקעים ממערכת ההגברה והזיקוקין די-נור, שהפכו ברבות הזמן לחלק בלתי נפרד מחתונה ערבית טיפוסית, אינם נופלים בעוצמתם הווקאלית מן היריות.

השעה 23:00 או 0:00 (תלוי ביום) כשעה שבה על-פי חוק חובה להפסיק כל מה שמפריע לישון, אינה אפילו בגדר המלצה בריכוזי הערבים. השכנים ששנתם נודדת מהשאון וההמולה אינם נוקפים אצבע. הדבר היחידי שנותר להם וליישובים היהודים מסביב לרטון בינם לבין עצמם, ולצפות שהחוגגים ילכו כבר לישון.

כמה זמן יקח לחברה הערבית להפנים את הסכנות שבאירועים שכאלו – ימים יגידו. השאלה העיקרית האם למערכת אכיפת החוק בישראל יש שטחים אקס-טריטוריאלים בתחומי מדינת ישראל, שאליהם אינה נכנסת תישאר בינתיים בגדר נעלם.