סריקת מוח לזיהוי פושעים

סריקת מוח, אמינה מספיק בכדי לזהות שקרים של פושעים. כך קובע צוות החוקרים, מבית הספר לרפואה באוניברסיטת פילדלפיה. נמסר כי ניטור של אזור האונה הקדמית במוח מאפשר לראות מתי אנשים משקרים. בדוח, שפורסם בעיתון 'Nature', הסבירו כי אזור זה פעיל יותר כאשר אנשים אינם אומרים את האמת.

לדברי מומחים אחרים בתחום, המחקר, שנערך בתנאי מעבדה, לא יוכיח את עצמו במצבים ב'חיים האמיתיים'.

החוקרים השתמשו בסורק תהודה מגנטי (fMRI) כדי לבדוק אלו אזורים של המוח היו פעילים בנסיבות מסויימות.

המתנדבים במחקר קיבלו מעטפה עם שני קלפים ו-20 דולר. נאמר להם שהם יוכלו לשמור את הכסף אם ישקרו בצורה משכנעת במבחנים.

ברגע שנכנסו ל-fMRI הם נתבקשו ללחוץ על כפתור במידה וקלפים שהופיעו על מסך מולם היו זהים לאלו שקיבלו. הם נתבקשו לשקר לגבי אחד הקלפים שברשותם, ולהיות כנים לגבי הקלף האחר.

המדענים דיווחו כי על-פי ניתוח הפעילות במוח, הצליחו לפתח נוסחא מתמטית שיכלה להבחין בשקרים מתוך האמת והיתה מדוייקת ב-99%.

מומחים בתחום: השיטה לא תוכיח עצמה ב"חיים האמיתיים"

עורכי המחקר אמרו בשלב מוקדם יותר כי ה-fMRI הוא כלי מחקרי ולא ניתן לשימוש במטרה לאבחן אנשים המשקרים בחקירה פלילית או בחקירה של טרור, אך המחקר הנוכחי שינה את דעתם מאחר והתבוננו בתוצאות של שקר נפרד ולא בפעילות כללית של המוח כאשר אנשים לא היו כנים לגבי דברים מסויימים.

למרות שכתבו, כי "איננו יכולים לקבוע אם אדם מסויים יפעיל פצצה יום אחד", ציינו כי ניתן להשתמש ב-fMRI כדי לגלות מידע נסתר על-ידי שאלה בנוסח "האם אדם X מעורב בארגון טרור"?

כעת, בעזרת הפיתוח הנוכחי ניתן לומר מתי אדם מסויים משקר לגבי שאלה מסויימת. שקר, לדבריהם, הרבה יותר מסובך מהאמת. אדם שמשקר, חושב יותר וה-fMRI יבחין בזאת.

מומחים למחקר בזיהוי שקרים אמרו, כי ניסויים מעבדתיים אינם תואמים את המצבים ב'חיים האמיתיים' וכי לא ניתן לעשות דבר במעבדה שיוכל לחקות מצבים כמו אבטלה, עונש מוות, או השפלה בציבור, שעושיים להוביל לשקרים. שכנוע אדם מסויים לשקר כשלשקר אין למעשה תוצאות אינו רלוונטי בהשוואה למצב בו התוצאות יכולות להיות מאסר עולם.