"חיים וסביבה" קורא למשרד האוצר: לעגן בתקציב המדינה את עלויות טיהור מתחמי תע"ש לפני ההפרטה

"חיים וסביבה" – ארגון הגג של ארגוני איכות הסביבה פנה היום לשר האוצר, בדרישה לעגן בתקציב המדינה את העלויות הצפויות לטיהור מתחמי תע"ש עוד לפני שתבוצע ההפרטה בפועל, במטרה להבטיח את בריאות הציבור לאחר שהמתחמים המזוהמים יועברו לידיים פרטיות.

במכתב ששיגרה אל מ"מ שר האוצר כותבת עו"ד אלונה שפר (קארו) מנכ"לית "חיים וסביבה", כי מפעלי תע"ש זיהמו את הקרקע ואת מי התהום במשך עשרות שנים, וגרמו לסיכונים בריאותיים לתושבי האיזור שימשכו עוד שנים רבות. טיהור השטחים בהם יושבת תע"ש יימשך שנים ויעלה מאות מיליוני ש"ח. לדבריה, החלטת הממשלה על הפרטת תע"ש קובעת, אמנם, כי יגובש הסדר להשתתפות המדינה בהסדרת נושא איכות הסביבה ומי התהום, אך לא נקבע לוח זמנים ולא הובטחו התקציבים המתאימים לנושא.

לדברי עו"ד שפר (קארו) תחילת תהליך ההפרטה בלא שהוכנו תכניות מתאימות לטיפול בזיהומים ובסכנות הבריאותיות שגרמו מפעלי תע"ש לאורך השנים ובהיעדר מימון מתאים עלולה לגרום לכך שהטיפול בסכנות לבריאות הציבור יעשה מאוחר מידי ובצורה לא מספקת, או שלא ייעשה כלל. "כתוצאה מכך ימשיכו הסכנות הבריאותיות לאיים על תושבי האיזור."

"המדינה מפריטה חברות גדולות שיש להן חבויות כלכליות אדירות, הן בגלל עלויות טיהור השטח שלהן והן בשל תביעות עתידיות בגלל פגיעה בבריאות הציבור. ניהול ההפרטה תוך כדי התעלמות מחבויות אלה ותהליך של "עסקים כרגיל" עלול להוות מצג שווא כלפי הקונים וגם כלפי הציבור."

לפי פרסומים בתקשורת, עלות טיהור הקרקע והמים שנגרמו עקב זיהומי תע"ש באיזור הרצליה ורמת השרון עומדת על כמיליארד ש"ח. כל מתחמי תעש סובלים מזיהומים קשים, תוצאה של חדירה ארוכת שנים של מזהמים לקרקע. זיהום זה גרם לסגירת בארות מים באזור רמת השרון והרצליה אלה ויפגע בשיווק מתחמי הקרקע לבנייה. זו תתאפשר רק לאחר טיפול מלא במזהמים.

עו"ד שפר (קארו) מציינת במכתבה, כי על המדינה מוטלת החובה למנוע מצב שבו תיצור הפרטת מפעלי הנשק והתחמושת של תעש סכנה נוספת לבריאות הציבור, ולוודא שעלויות טיהור הקרקע והמים יובטחו מראש, ויכללו גם התייחסות לתביעות נזיקין עתידיות נגד המדינה.

עו"ד אלונה שפר (קארו) הגישה בשנת 2002 בשם עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"צ בדרישה לקיים סקר בריאותי מקיף על מצב בארות המים באיזור מפעלי תע"ש ברמת השרון. בעקבות העתירה החלה נציבות המים לבצע סקר כזה, שגילה כי חלק ניכר מבארות המים באיזור מורעלות ואינן ראויות לשתיה.