התנועה להגינות שלטונית: לשנות תקנות הבחירות לרבני ערים

תקנות בחירות רבני עיר (תשל"ה - 1974) קובעות את הנהלים והגופים, המשפיעים על קיום הבחירות לרבני ערים בישראל, אשר בסופם מתכנסים חברי האסיפה הבוחרת ובוחרים בקלפי בבחירות אישיות וחשאיות את המועמד הרצוי לרוב אחיו.

תקנות אלה מייעדות תפקידים שונים לשלושה גופים: ראש הממשלה (מחליפו של שר הדתות), מועצת העיר והמועצה הדתית. לכל אחד מגופים אלה השפעה מכרעת במישרין או בעקיפין על הרכב האסיפה הבוחרת וממילא גם על תוצאות הבחירות.

תקנות אלה רחוקות מלהיות מושלמות, ותעיד על כך העובדה שמרבית הליכי הבחירות לרבני עיר לוו בעתירות לבג"צ ובהכרעות שיפוטיות לרוב.

במכתב שנשלח אתמול על-ידי מרדכי אייזנברג מטעם האגודה להגינות שלטונית (ג', 20.9.05) לראש הממשלה אריאל שרון וליועץ המשפטי מני מזוז קובלת האגודה על מינוי ממונים לניהול מקצועי של מועצות דתיות, שלמרות הכוונה הטובה מתמנים לתפקיד ממונים בניגוד לדעתם של ראש העיר, מועצת העיר והרבנות המקומית, ולחלקם אין היכרות עם שירותי הדת.

בפנייה נכתב:
"בסופו של דבר אמור הרכב האסיפה הבוחרת לשקף את מיגוון תושבי העיר, שכן הן מועצת העיר והן המועצה הדתית הם גופים המשקפים את הכוחות הפוליטיים של העיר כפי שנקבעו בבחירות חשאיות. כך גם נציגי בתי הכנסת משקפים את תושבי העיר לגווניהם השונים.

"עיקרון שיקוף זה הופר לחלוטין עם השינוי שחל במבנה המסורתי של מועצות דתיות במינוי ממונים לניהול מקצועי של מועצות דתיות ברחבי הארץ. ממונים אלו מונו מתוך מחשבה כי אנשי מינהל מקצועיים יוכלו לנהל מקצועית וכספית את שירותי הדת בערים תוך שוויון ואי התחשבות בגורמים, אשר שיבשו לכאורה ניהול תקין של המועצה.

"למעשה, על אף הכוונות הטובות מונו עשרות ממונים אשר חלקם כלל אינם תושבי העיר, אינם מכירים את שירותי הדת בכלל ואת שירותי הדת בעיר בפרט. בעוד שבעבר מונו מועצות דתיות תוך חוות-דעת הדדיות של שר הדתות, מועצת העיר והרבנות המקומית, הרי שכיום משרד ראש הממשלה פועל כראות עיניו וממנה ממונים אף בניגוד לדעתם של ראש העיר, מועצת העיר והרבנות המקומית.

"מאליו מובן, כי במצב שכזה אין לאפשר מצב בו זוג הממונים ה'מקצועיים' יקבל לידיו סמכויות כה מכריעות לבחירת שליש מחברי האסיפה הבוחרת, מחצית מחברי ועדת הבחירות ואף ליטול חלק בבחירת בתי הכנסת, שישלחו נציגיהם לשליש חברי האסיפה הבוחרת.

"הדברים אמורים הן בזוג הממונים על-פי סעיף 6 לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), תשל"א - 1971, והן בשלושת הממונים לוועדה ממונה עפ"י סעיף 10ב' לחוק. ועל אף האמור בחוק כי לוועדה הממונה יהיו כל הסמכויות והחובות של המועצה.

"מסקנתנו היא כי באופן מעשי לא ניתן לקיים כיום בחירות לרבני עיר כל עוד לא שונו התקנות באופן שייתן מענה לאותה מועצה דתית, שהרכבה שיקף את תושבי העיר ואשר חלפה מן העולם עם מינוי ממונים, אשר אינם מייצגים ואינם משקפים את חתך תושבי העיר.

עדיין אין רב לעיר ירושלים

"כך בעיר ירושלים ניתנה החלטה בעתירתנו לבג"צ לבחירת רב ראשי ביום 5/11/03 בפני כבוד השופטים מ' חשין, ד' דורנר וא' לוי, לאמור:

"העותרת שלפנינו, התנועה להגינות שלטונית, קובלת על אי-פתיחת הליכים למינויו של רב ראשי לירושלים לאחר פרישתו לגימלאות של הרב הראשי הקודם, בחודש יוני בשנת 2002. העתירה הוגשה לבית המשפט בחודש פברואר השתא, ולפני ימים אחדים הודיעתנו פרקליטות המדינה על כי השר לענייני דתות - ראש הממשלה, עומד לחתום על הודעה ולפיה יש לבחור רב עיר ירושלים. ההחלטה תפורסם ברשומות, ובסמוך לאחריה יוחלו ההליכים לבחירתו של רב לעיר ירושלים.

"בנסיבות אלה סבורים אנו כי העתירה מיצתה עצמה לעת הזו. אנו מחליטים איפוא לדחות את העתירה".

"יצויין, כי לאחר מתן החלטה זו, פורסמה בילקוט הפרסומים 5259 מיום 31.12.03 הודעה בדבר הצורך לבחור רב עיר לירושלים. ברם, מעבר לכך לא התקדם ההליך.

"כאמור, הצורך בבחירת רב עיר לירושלים גובר בחלוף הזמן ולאור ההתדרדרות בשרותי הדת ובכשרות המזון בעיר ואי קיום החלטות מועצת הרבנות הראשית בידי הממונים לוועדה הממונה בעיר.

"אל מול הצורך הדחוף בבחירת רב לעיר עומדת מכשלת מינוי הוועדה הממונה ואי התייחסות לאופן בחירת רב עיר במקרה שכזה.

"אשר על כן הננו לבקש כי יותקנו תקנות באופן דחוף במטרה להסדיר את אופן בחירת נציגי המועצה הדתית לגופים המנהלים את הליך בחירת הרב במועצות דתיות להן מונו ממונים.

"הצעתנו לשינוי התקנות באופן שתפקידי המועצה הדתית בבחירת רב עיר יועברו לגופים אשר היו אמורים להרכיב את המועצה מלכתחילה, זאת עפ"י סעיף 2 לחוק שירותי הדת היהודיים (נוסח משולב), תשל"א - 1971:

(1) שר הדתות- 45%; (2) הרשות המקומית - 45%; (3) הרבנות המקומית - 10%.
באופן זה 2 הנציגים לוועדת הבחירות אותם בוחרת המועצה הדתית (סעיף 5 לתקנות) ,יבחרו האחד ע"י ראש הממשלה והשני ע"י מועצת העיר. שליש מחברי האסיפה הבוחרת (סעיף 6 לתקנות), ייבחרו אף הם על-פי מפתח זה. (לדוגמה - באסיפה בוחרת בת 60 חברים, 20 החברים הנבחרים בידי המועצה הדתית, תשעה מתוכם יבחרו בידי ראש הממשלה תשעה נוספים בידי מועצת העיר ושניים נוספים בידי הרבנות המקומית).

"עניין נוסף שיש לתת את הדעת עליו הוא שבמקום בו אין רב עיר גם אין 'רבנות מקומית' ואשר על כן יש לקבוע כי במקרה זה תבוא מועצת הרבנות הראשית במקום הרבנות המקומית.

"כמו כן מובן מאליו כי על הנציגים להיות תושבי העיר (הייתי מציע לקבוע לפחות בעשר השנים שקדמו לבחירתם) ובעלי זיקה חיובית לדת ישראל.

"יודגש, כי אין בהצעה זו משום הצעה לנוהל מועדף לבחירת רב עיר אלא התאמה של המצב החוקי והמשפטי הקיים לשם פיתרון בעיית הייצוג שנוצרה עם מינוי ממונים במועצות הדתיות".