בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב הורה (18.9.05) לאח לחלק את ירושת אחיו המנוח באופן שווה בין האחים האחרים, זאת למרות שעל-פי הצוואה נקבע כי זה רשאי לחלק את העזבון על-פי "שיקול דעתו בלבד".
ביום 1.3.99 נפטר האח במדינת מישיגן בארה"ב. פרק 2 לצוואה קובע, כי האח א' יהיה רשאי לחלק את כספי העזבון על-פי "שיקול דעתו בלבד". אלא שאז החליט האח לחלק את הצוואה כך שהוא עצמו יקבל 89% ממנה, ואילו כל שאר האחים ביחד יחלקו ביניהם את היתרה בשיעור 11% מהסכום. סה"כ הכספים עמד על כ-320,000 דולר.
בתביעה שהגישו שלושת אחים האחרים ויורשיו של אח נוסף שנפטר טענו התובעים, כי יש לחלק את הירושה באופן שווב בין האחים. א' הודה כי נטל לעצמו 89% מהכספים, אך טען כי עשה זאת על-פי "שיקול דעתו היחידי" כפי שקובעת הצוואה.
בפסק הדין קובע בית המשפט, כי מחקירת האח עולה כי כלל לא הפעיל שיקול דעת אלא החליט ליטול לעצמו את חלק הארי שבעזבון באופן שרירותי, ללא נימוק ולא כל הסבר.
כך עולה, למשל, מעדותו בבית המשפט, כאשר נשאל מה הסיבה שנתן לאחותו ד' סכום של 20,000 ש"ח, ואז ענה: "סתם ככה, לא יודע להסביר את זה". הוא הודה כי כלל לא בדק את מצבם הכספי של אחיו.
"המנוח סמך על הנתבע כי יחלק את הכספים על-פי שיקול דעתו הבלעדי. משכך, היה מצופה כי הנתבע ימלא אחר האמור בצוואה, ככתבה וכלשונה, ויפעיל איזה שהוא שיקול דעת, היינו: קריטריונים או מפתח כלשהו לחלוקה, מדרג כלשהו, סדרי עדיפויות כלשהם. דבר מכל זה לא נעשה", כותבת השופטת ורדה פלאוט בפסק דינה, ומציינת כי החלטת האח היתה שרירותית, "תוך הפגנת לעג וזלזול כלפי התובעים, דבר העומד, בוודאות, בניגוד לרצון המצווה כפי שהוא משתקף בבירור מנוסח הצוואה".
לאור הקביעה כי האח לא הפעיל כל שיקול דעת, קובעת השופטת פלאוט, כי חלוקת כספי העזבון איננה תואמת את רצון המנוח ולכן בטלה. בית המשפט מורה על חלוקת הכספים באופן שווה בין כל האחים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה