קליין: העלייה בתשואות האג"ח הארוכות נובעת מהתרופפות המשמעת בתקציב

"עליית התשואות של האג"ח השקליות מתחילת השנה משקפת בעיקר את התרופפות המשמעת התקציבית בשנים 2001 ו-2002" - כך טוענים במחלקה המוניטרית של בנק ישראל.

בבנק המרכזי מסבירים, כי התרופפות המשמעת התקציבית מתבטאת בחריגה משמעותית מיעד הגירעון, וכתוצאה מכך, בעליית צורכי גיוס ההון הממשלתי.

הגידול בהיקף הנפקות האג"ח על-ידי הממשלה מגדיל את היצע האג"ח בשוק, ומכאן מוריד את מחיריהן ומעלה את התשואות עליהן.

בבנק ישראל מציינים, כי למרות הפחתת ריבית בנק ישראל בדצמבר 2001 בשיעור של 2 נקודות אחוז, שיעורי התשואות הנומינליות לטווח הארוך לא ירדו ואף עלו מתחילת השנה.

התשואות על איגרות החוב מסוג שחר ל-10 שנים, עלו מתחילת השנה בכ-2.5 נקודת אחוז, ותשואותיהן ל-5 שנים עלו בכ-2 נקודות אחוז.

תשואות ההנפקה של המק"מים לטווח של שנה עלו מתחילת השנה בכ-2.4 נקודות אחוז, והתשואות על המק"מים ל-3 חודשים עלו בנקודת האחוז.

בבנק ישראל מציינים, כי כבר בשליש הראשון של השנה הסתכם גיוס ההון הסחיר נטו של הממשלה בהיקף הגבוה בכ-6 מיליארדי שקלים מהמתוכנן לכל שנת 2002 ועל-פי התקציב שאושר בכנסת.

"מאחר ורוב גיוס ההון מתבצע באמצעות הנפקת אגרות החוב לטווח ארוך בשוק ההון המקומי, הדבר גורם להתייקרות התשואות לטווחים אלו, תוך השפעה ממתנת על הפעילות במשק", מסבירים בבנק.

בבנק ישראל מוסיפים, כי לראשונה מזה למעלה מעשור, חלה נסיגה במגמת ארוכת השנים של ירידה במשקל החוב הציבורי בתוצר. זאת כפועל יוצא מהגרעונות הממשלתיים הגבוהים שהצטברו הן בשנת 2001 והן מהגרעון הצפוי בשנה הנוכחית.

במחלקה המוניטרית מזכירים, כי יחס החוב בתוצר הינו אחד המדדים החשובים לבחינת יציבותו של המשק בעיני משקיעים זרים, כך שככל שיחס זה עולה, המשק נתפס כיציב פחות.

מצב זה קיבל ביטוי לאחרונה בירידה בתחזית הדרוג של המשק הישראלי על-ידי חברת הדרוג הבינלאומית סטנדרד אנד-פורס מ"יציב" ל"שלילי".

סטנדרט אנד-פורס נימקה את הירידה בתחזית הדרוג של המשק בגירעון הגדול בתקציב, על-רקע המצב הביטחוני והמיתון.

במחלקה המוניטרית מדגישים, כי מדיניות הריבית של בנק ישראל כשלעצמה יכולה להשפיע בעיקר על התשואות לטווח קצר. לעומת זאת, המדיניות התקציבית משפיעה בעיקר על התשואות לטווח ארוך.

"על-מנת להוזיל את עלות גיוסי ההון לטווח הארוך, על הממשלה לחזור לתוואי הרב-שנתי של גירעון פוחת, בהתאם ליעדי הגירעון שעליהם החליטה בתחילת השנה. זאת, תוך כדי התכנסות לשיעורי הגירעון וליחסי החוב-תוצר המקובלים בעולם", מציעים בבנק ישראל.

"התנהגות כזו של הממשלה תעודד את הצמיחה והתעסוקה במשק, ותשפר את המעמד הפיננסי של המשק הישראלי בשוקי ההון בעולם", מסבירים בבנק המרכזי.