זאבי וצ'רנוי יקבלו תמלילי האזנות סתר

שופטת בית המשפט העליון, אילה פרוקצ'יה קיבלה היום (ה', 15.9.05) את ערעורם של גד זאבי ומיכאל צ'רנוי באופן חלקי והורתה לפרקליטות לבצע בדיקה מחודשת של כל תקצירי האזנות הסתר שאספה בעניינם, לסווגם מחדש, להעביר לידי השניים את רשימת כל השיחות שנקלטו במסגרת האזנות הסתר, בצירוף תוכנן פרטיהן ואף להעביר לידיהם את תמלילי השיחות שיכללו באותה רשימה, במידה ואלה יבקשו אותן.

בהחלטתה קובעת שופטת פרוקצ'יה כי נאשם זכאי לקבל לידיו גם חומר חקירה שקשור ל"פריפריה" של האישום כהגדרתה.

בשנת 2001 הוגש נגד גד זאבי, מיכאל צ'רנוי, זאב רום ומיכאל קומיסר כתב אישום בחשד במסגרת רכישת כ-20% ממניות "בזק" (650 מיליון דולר), הסתירו הארבעה, באופן מכוון את מעורבותו של צ'רנוי בעסקה וזאת מחשש כי במידה ודבר מעורבותו בעסקה יתגלה, לא יקבל זה את ההיתר הנדרש על-פי חוק הבזק לפיו החזקת במניות "בזק" בשיעור של 5% (או יותר) מחייבת קבלת היתר מראש משר התקשורת.

בכתב האישום נטען, כי זאבי וצ'רנוי, בסיועם של רום וקומיסר קיבלו במרמה את היתר שר התקשורת לרכישת המניות ואף קבלו במרמה אשראי בנקאי בהיקף של כ-643 מיליון דולר לצורך מימון רכישת המניות מחברת C&W. עוד הואשמו זאבי, צ'רנוי ורום בסדרת עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.

יש לציין, כי במסגרת חשדות שונים שהועלו נגד צ'רנוי ורום לאורך השנים החלה המשטרה לבצע, עוד בשנת 1997, האזנות סתר לשניים. בין השנים 1999 ל-2001 ביצעה המשטרה האזנות סתר לזאבי, צ'רנוי ורום במסגרתם הוקלטו כ-27,000 שיחות טלפוניות וכ-600 "האזנות נפח".

לאחר הגשת כתבי האישום הועבר חומר החקירה ובו השיחות שנמצאו רלוונטיות על-ידי המשטרה לידי הסניגורים של הארבעה. בבדיקה נוספת שערכו נציגי הפרקליטות נמצאו שיחות רלוונטיות נוספות אשר גם הן הועברו לידי הסנגורים.

יחד עם זאת נותר בידי המשטרה חומר רב אשר אותו ביקשו ארבעה לקבל לידיהם על-מנת לבחון את מידת הרלוונטיות שלו להגנתם. משסרבו המשטרה והפרקליטות להעביר את החומר האמור פנו הארבעה לבית המשפט המחוזי בבקשה לקבל לידיהם את מלוא החומר שהוקלט בהאזנות הסתר.

בית המשפט המחוזי דחה את בקשתם וקבע, כי מתוך 2000 השיחות שתוקצרו על-ידי חוקרי המשטרה, יועברו ילדי הארבעה רק 180 התקצירים שסווגו כ"רלוונטיים" על-ידי חוקרי המשטרה.

בערעור על ההחלטה שהגישו הן המדינה והן ארבעת הנאשמים לבית המשפט העליון טענו הארבעה, באמצעות באי כוחם ממשרד עורכי הדין וינרוט, כי יש להעביר אליהם את כל חומר האזנות הסתר וכי יש לדחות על הסף את טענת המדינה לפיה לא ניתן להעביר את כל החומר מכיוון שמדובר ב"חומר רב".

"אין לקבל כי תיקים פליליים, בשל היקפם הגדול, יהיו כרוכים "בהיפוך מגמה" באופן שיהא על הנאשמים להוכיח את נחיצותו של חומר שנאסף להגנתם, אף שאין הם יודעים את תוכנו ונבצר מהם להתייחס אליו, ולהבחין מראש בין שיחות רלוונטיות ללא רלוונטיות. ההגנה היא זו האמורה לקבוע מהו החומר העשוי לסייע להגנתה", טענו פרקליטיהם של הארבעה.

יש לציין, כי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי מציין שתי קטגוריות של חומר הנוגע לאישום: "חומר חקירה" אותו מעבירה המשטרה לידי הנאשם וחומר המוגדר כ"רשימת כל החומר שנאסף או שנרשם בידי הרשות החוקרת" בו קיימת לנאשם זכות עיון.

"הקושי בסיווג ובמיון אינו טכני בלבד", כותבת השופטת אילה פרוקצ'יה בהחלטתה, "זהו קושי מהותי העשוי לרדת לשורש זכויות אדם - הן של הנאשם והן של אחרים".

בפסק דינה מציינת השופטת פרוקצ'יה, כי חומר חקירה שהתקבל בעזרת האזנות סתר יש לסווגו לשלושה סוגים: שיחות שנקלטו שאין להן כל קשר שהוא עם נושא החקירה, שיחות שיש להן נגיעה כלשהי לנושא החקירה אך הן אינן רלוונטיות במישרין או בעקיפין לאישום, ואין בהן חשיבות ממשית להגנת הנאשם ושיחות שהן רלוונטיות לאישום ומהוות "חומר חקירה" במובהק.

"סיווגו של חומר האזנות סתר לשלוש קטיגוריות מיישם כראוי את זכות העיון של הנאשם בחומר המצוי בתיק התביעה ואצל גורמי החקירה. הוא מבטיח כי לנאשם ינתן מידע מלא על חומר הנוגע לאישום הקשור לעניינו, כדי לאפשר לו להכין את הגנתו ולקיים משפט הוגן", כותבת השופטת פרו'קציה.

בסיום החלטתה מבטלה השופטת פרוקצ'יה את החלטת בית המשפט המחוזי, מקבלת באופן חלקי את ערעורם של זאבי, צ'רנוי, רום וקומיסר ומורה לפרקליטות להעביר לידיהם רשימה של כל השיחות המתוקצרות אשר תכלול במסגרתה את הפרטים אודות כל שיחה, מועדה, הדוברים בה, והנושא העיקרי שנדון בה.

עוד מורה פרוקצ'יה על ביצוע בדיקה חוזרת של כל תקצירי השיחות על-מנת לסווג מחדש את השיחות בהתאם לאמות המידה אותן התוותה פרוקצ'יה. לאחר הסיווג, במידה ויבקשו הנאשמים לקבל תמלילים שלמים של שיחות בטענה כי הם עשויים להועיל להגנתם, יש להיעתר לבקשתם.