סיכום שנת תשס"ה בתיאטרון הקאמרי של תל אביב

בשנת תשס"ה הפיק התיאטרון הקאמרי בין השאר מחזות ישראלים מקוריים: "עקר בית", "מילאנו", "פלונטר". לצידם מחזאות קלאסית - "המלט" מאת ויליאם שקספיר, מחזאות קלאסית מודרנית - "ביבר הזכוכית" מאת טנסי ויליאמס, ומחזאות מודרנית עכשווית - "דמוקרטיה" מאת מייקל פריין. לאחרונה הפיק התיאטרון את ההצגה "מלון פלזה" מחזה מאת ניל סיימון.

שקספיר בתיאטרון הקאמרי

בעשור האחרון הפיק התיאטרון הקאמרי בעקביות ממחזותיו של ויליאם שיקספיר: "ריצ'רד השלישי", "הסוחר מוונציה", "קומדיה של טעויות", "כטוב בעיניכם" ו"המלט" בבימויו של עמרי ניצן, ו"הלילה ה-12" בבימויו של מיכאל גורביץ. אנסמבל עיתים, הפועל בחסותו של הקאמרי, העלה את המחזות "רומאו ויוליה" ו"המלט" בבימויה של רנה ירושלמי. אפשר לזהות במדיניות של הנהלת התיאטרון הקאמרי קו שקספירי ברור לצד הדגש העקבי על מחזאות ישראלית עכשווית. זוהי זווית נוספת שמייחדת אותו מתיאטרונים אחרים.

בתיאטרון הקאמרי, בנוסף למגמת המצוינות, קיימות מגמות נוספות: התיאטרון הקאמרי מבסס את רב הפקותיו על להקת שחקנים מוכשרת המזוהה ומורכבת משחקנים צעירים ומבוגרים שיחד יוצרים את קלסתר פניו של התיאטרון. הקאמרי נמנע ליצור טריטוריה נפרדת לשחקנים צעירים מתוך אמונה במפגש בין הדורות המפרה ומלמד זה את זה. ניתן דגש מיוחד על מחזאות ישראלית הנוגעת בסדר היום הנפשי והציבורי של החברה בה היא נוצרת, כמו טראומת האינתיפאדה השנייה כדוגמת "פלונטר" מאת ובבימוי יעלי רונן ו"מילאנו" מאת ובבימוי שמואל הספרי (בעבר "רצח", "גורודיש" ואחרים).

התיאטרון הקאמרי מתכנן בקרוב לפתוח את במתו לבמאים ויוצרים צעירים חדשים כמו: משה נאור, אודי בן משה, דדי ברון, רביד דברה. וכן מחזאים חדשים כדוגמת: בעז גאון, מאיה ערד ודפנה רובינשטיין.

בנוסף יציג בעתיד הקרוב מחזאות פרי עטם של בכירי המחזאים בישראל: ענת גוב "משפחה חמה", עדנה מזי"א "היה או לא היה", שמואל הספרי "נתניה", יהושע סובול "גיבור עממי" הלל מיטלפונקט "הנוקמים" (שם זמני), יוסף בר יוסף "זה הים הגדול", רמי דנון ויוסי מלמן "הבן הטוב" ומוטי לרנר "ארוחת ערב עם אבא", אמנון לוי ורמי דנון "קדוש".

חזון האולמות הקטנים...

הניסיון ההולך ומצטבר מלמד שאחד המפתחות לחוויה תיאטרונית בלתי נשכחת בעולם של תקשורת אלקטרונית המתפתחת ללא הרף, הוא דווקא הצגות בחללים קטנים ואינטימיים: שם יתרחש תיאטרון העתיד. הפגישה האינטימית בין הקהל והשחקנים החיים, ללא שידוך אלקטרוני, לא בשידור מעל גלי האתר ולא במעבר באמצעות שבב מחשב - אלא כאן ועכשיו, נושם וחי וחד פעמי. זהו הייחוד הצרוף של התיאטרון ומשמעותו המתחדשת בעולם המודרני.

עד אחר צעד, אם חלוף כשנתיים מיום כניסת התיאטרון למשכנו בבניין הקאמרי החדש, משתלבת הפעילות האומנותית של הקאמרי בתוכו על אגפיו והפוטנציאל הגלום המתגלה שלו, תוך יצירת תיאטרון ישראלי מודרני ועכשווי.

התיאטרון הקאמרי זכה השנה ב"פרס ישראל"

פרס ישראל על מפעל חיים - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה לתיאטרון הקאמרי של תל אביב. נימוקי השופטים: התיאטרון הקאמרי של תל אביב, החוגג בימים אלה שישים שנה להיווסדו, הוא תיאטרון ארץ-ישראלי צעיר ברוחו, מעורב, מגיב, מתגייס וקשוב למציאות שאנו חיים בה.

במשך כל שנות קיומו הקאמרי משמש במה מרכזית לכתיבה הישראלית החדשה. הוא שוקד על טיפוחה ועל פיתוחה של המחזאות הישראלית המקורית ומשקיע בחיזוק הקשר עם שיאי התרבות והמחזאות המודרניות העולמיות, תוך חיפוש משמעות להצגתן כאן ועכשיו ומתוך רצון להצמיח אותן מחדש בקרקע ישראלית.

במרוצת שנות קיומו של הקאמרי ייצגו הצגותיו את ישראל בפסטיבלים יוקרתיים ברחבי העולם, ובכלל זה ברומניה ובסין שהן שתי מדינות שלא הוצגה בהן מעולם הצגה בשפה העברית. כמו כן, הקאמרי מארח להקות תיאטרון מרכזיות מרחבי העולם. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את התיאטרון הקאמרי של תל אביב
ראוי לפרס ישראל לשנת תשס"ה בתחום של מפעל חיים
תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.