הסמכות הבינלאומית לבתי הדין הרבניים לדון בגירושין הורחבה, לאחר שכל סיעות הבית הצביעו בעד ההצבעה, בלא שום התנגדות. הכנסת קיבלה תיקון לחוק שיפוט בתי הדין הרבניים.
בכך נעתרה הכנסת לקריאות בית הדין הגדול, בשנים האחרונות, בהן קראו לכנסת שלא לעמוד מנגד נוכח זעקתן של עגונות יהודיות בכל העולם. בקריאה נאמר, בין היתר: "כל עוד משפטי האומות אינם נותנים פתרון לתביעות גירושין על-פי הדין היהודי, שעל-פיו נישאו בארצות העמים, חייבת אוזנה של כנסת ישראל להיות כרויה לזעקותיהן של נשים עלובות ומסכנות אלו. חירותן של נשים אלו עשויה לבוא על-פי דין שייפסק על-ידי בית דין רבני בישראל".
עד כה היו בתי הדין הרבניים רשאים לפסוק רק בענייני גירושין בתוך תחומי מדינת ישראל. על-פי התיקון לחוק שאישרה הכנסת, והוחל ביישומו החל מהמושב הנוכחי של בתי הדין הרבניים, יהיה לבית הדין שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על-פי דין תורה, כאשר תתקיים אחת מן הזיקות הבאות:
מקום מושבו של הנתבע בישראל, שני בני הזוג הם אזרחים ישראלים, מקום מושבו של התובע בישראל (ובלבד שהתגורר בה במשך שנה לפחות בסמוך להגשת התביעה), מקום מושבו של התובע בישראל (ובלבד שמקום מושבם המשותף האחרון של בני הזוג היה בישראל), התובע הוא אזרח ישראלי ומקום מושבו בישראל, או שהתובע הוא אזרח ישראלי והתגורר בה במשך שנה במהלך השנתיים שקדמו למועד הגשת התביעה.
סמכות בינלאומית לתביעה בגירושין
עוד נקבע, כי כאשר הוגשה לבית דין רבני תביעה לא יהיה בכך כדי למנוע מבית משפט מוסמך במדינת חוץ לדון בתביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג. כמו כן, כאשר הוגשה תביעה לגירושין אזרחיים בין בני הזוג לבית משפט מוסמך במדינת חוץ בטרם ניתן גט פיטורין, לא יהיה בית הדין הרבני מוסמך לדון ולהכריע בגירושין האזרחיים.
סעיף נוסף בהחלטה קובע שכאשר בני זוג יהודים שנישאו על-פי דין תורה, נחשבים גרושים לפי דין של מדינת חוץ, יהיה בית הדין מוסמך לדון בתביעה לגירושין כדין תורה או בתביעה להסרת מניעה להינשא כדין תורה, אף אם התובע בלבד הוא אזרח ישראלי.
לבית דין רבני יהיה שיפוט ייחודי בתביעה לגירושין בין בני זוג יהודים שנישאו על-פי דין תורה, אם התובע הוא אזרח ישראלי הנמצא בישראל במועד הגשת התביעה, ובמועד זה במקום מושבם האחרון של בני הזוג, לא ניתן לערוך גירושין על-פי כל דין.
עם זאת, עדיין אין בהוראות סעיף זה כדי להקנות לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בענינים הכרוכים בגירושין.
נתבע תושב חוץ
כאשר מוגשת לבית דין רבני תביעה כמפורט לעיל כנגד נתבע שמקום מושבו אינו בישראל, וקבע בית הדין כי התקיימו תנאי הסמכות שלפי אותו סעיף, יחולו הוראות מיוחדות, לפיהן:
(1) בית הדין יהיה רשאי לפסוק בתביעה רק לאחר שכתב התביעה הומצא לנתבע בצירוף הזמנה והעתק מאושר של ההחלטה בעניין סמכותו של בית הדין;
(2) אם פסק בית הדין בתביעה לטובת התובע בהיעדר התייצבות מטעם הנתבע, רשאי הנתבע להגיש לבית הדין בקשה לעיון חוזר בתביעה בתוך מועד שייקבע בתקנות.
(3) נתן בית הדין פסק דין של גירושין כנגד הנתבע והנתבע לא קיים את פסק הדין - יהיו לבית הדין הסמכויות הנתונות לו על-פי כל דין לשם קיום פסק הדין, ובלבד שאם פסק הדין ניתן בהעדר התייצבות מטעם הנתבע, לא יינקטו אמצעים לפי חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ"ה-1995 (בפסקה זו - החוק), אלא לאחר שהתובע המציא לנתבע עותק מאושר של פסק הדין, הודעה על כך שהנתבע רשאי להגיש בקשה לעיון חוזר בתביעת הגירושין והתראה על נקיטת אמצעים לפי החוק, בנוסח שנקבע בתקנות.
(4) המצאת מסמך אל מחוץ לישראל לפי סעיף זה תיעשה בצירוף תרגום של המסמך לשפה רשמית במקום מושבו של הנתבע, כשהוא מאושר על-ידי נוטריון.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה