ירידה ביתרת ההתחייבויות נטו של המשק

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר (יום ד', 7.9.05), כי יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל (יתרת ההתחייבויות של המשק הישראלי לחו"ל בניכוי נכסיו בחו"ל) הסתכמה בסוף יוני 2005 בכ-29 מיליארדי דולרים - ירידה של 5.7 מיליארדים במחצית הראשונה של 2005, המשקפת עלייה מהירה יותר של נכסים בחו"ל לעומת ההתחייבויות מול חו"ל.

יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בכ-109 מיליארדי דולרים בסוף יוני 2005 - גידול של 9.2 מיליארדים במחצית הראשונה של 2005. מחצית מהעלייה - 5 מיליארדי דולרים - נובעת מהפקדות של מערכת הבנקאות בבנקים בחו"ל, בעיקר ברביע הראשון. על-רקע הצמצום בפער הריביות שבין השקל לדולר פרעו תושבי ישראל אשראי במט"ח והגדילו פיקדונות במט"ח, מה שיצר עודפי מקורות במט"ח במערכת הבנקאות, שהופקדו בבנקים בחו"ל.

יתרת ההשקעות הישירות של תושבי ישראל הגיעה ל-17 מיליארדי דולרים, עלייה של כ-0.9 מיליארד הנובעת מגידול בהלוואות בעלים. יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר של תושבי ישראל הסתכמה ב-19.3 מיליארדי דולרים בסוף יוני 2005, גידול של כ-3.1 מיליארדים. מרבית הגידול- כ-2 מיליארדים - נובעת מהשקעות באגרות חוב זרות על-ידי קרנות הנאמנות ומשקיעים מוסדיים.

יתרת התחייבויות המשק מול חו"ל הסתכמה בכ-138 מיליארדי דולרים בסוף יוני 2005 - גידול של 3.5 מיליארדים במחצית הראשונה של 2005. הגידול העיקרי חל ברביע הראשון ומקורו בהשקעות תושבי חוץ בישראל על-רקע העלייה באטרקטיביות של המשק, ההתאוששות בשוקי ההון בעולם והעלייה בתנועות ההון הבינלאומיות למשקים מתעוררים, בהמשך למגמה ששררה בשנת 2004. ברביע השני התמתנה מגמה זו באופן משמעותי.

יתרת ההשקעות הישירות של תושבי חוץ הסתכמה ב-34.4 מיליארדי דולרים בסוף יוני 2005. הגידול בהן שהסתכם ב-2.2 מיליארדים נבע בעיקר מהשקעה בחברה אחת בתחום הפרמצבטיקה ומהשקעות במספר חברות הזנק. יתרת ההשקעות בתיק ני"ע למסחר של תושבי חוץ הסתכמה בסוף יוני 2005 ב-56 מיליארדי דולרים, גידול של כ-2.7 מיליארדים לעומת סוף 2004.

ההשקעות של תושבי חוץ במחצית הראשונה ב-2005 נמשכו ברציפות, עם ירידה מסוימת בחודשים אפריל ומאי. תושבי חוץ השקיעו כ-1.5 מיליארד דולרים במניות וכ-0.6 מיליארד באג"ח, בהשוואה ל-0.5 מיליארד דולרים בלבד בכל שנת 2004.

במחלקה לפעילות המשק במט"ח מסבירים כי הגידול בהשקעות במחצית הראשונה של 2005 התרחש על-רקע שיפור בתנאי הרקע המקרו כלכליים של המשק הישראלי: המשך הרפורמות המבניות; הרמה הגבוהה של אמינות המדיניות המוניטרית והפיסקאלית; האצת הצמיחה הכלכלית; המשך ההפרטה של חברות ממשלתיות; והשיפור בתנאים הגיאו-פוליטיים.

מבנה הנכסים וההתחייבויות של המשק הישראלי מתאפיין בנכסים בחו"ל עם אופק השקעה לטווח קצר, בעוד שההתחייבויות של המשק לחו"ל הן בעיקר לטווח ארוך. כך, ההשקעות הישירות וההשקעה במניות פורטפוליו מהוות 20% בלבד מהשקעות תושבי ישראל בחו"ל, בעוד ההשקעות הזרות באותן קטגוריות מהוות קרוב ל-50% מתיק ההשקעות של תושבי חוץ בישראל.

ישראל מקיימת גם עודף גבוה של נכסים (מכשירי חוב) לזמן קצר, מצב הנובע מן העובדה כי החוב הממשלתי, הוא ברובו לזמן ארוך, ואילו יתרות מט"ח של בנק ישראל והנכסים (מכשירי חוב) של המגזר הפרטי בחו"ל הם בעיקר לזמן קצר.

החוב החיצוני נטו המשיך לרדת

עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי החוב החיצוני נטו, שהינו שלילי מאז 2001 (המשק מלווה נטו לחו"ל) המשיך לרדת במהלך המחצית הראשונה של 2005 ב-9.3 מיליארדי דולרים, ויתרת עודף נכסי החוב מול חו"ל הסתכמה בסוף יוני 2005 בשיא של כ-21 מיליארדים. החוב ברוטו של המשק ירד מעט במהלך המחצית הראשונה של 2005.

משקל החוב הסחיר בסך החוב החיצוני המשיך לעלות והגיע ל-31% בסוף התקופה הנסקרת, רמה המשקפת את המשך השתלבותו של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים הגלובליים, ומעידה על יכולתם של המגזרים השונים במשק לגייס אשראי מחו"ל.

עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי החוב נטו לזמן קצר (חוב לזמן קצר פחות נכסים לזמן קצר) הסתכם בסוף דצמבר 2004 ביתרה שלילית של כ-40 מיליארדי דולרים. המשמעות היא, כי למשק הישראלי עודף נכסים גדול לזמן קצר מול חו"ל;

עודף זה גדל ב-5.4 מיליארדי דולרים נוספים במהלך התקופה הנסקרת, בעיקר כתוצאה מגידול משמעותי בפיקדונות מערכת הבנקאות בחו"ל, המהווים חלק מן הנכסים לזמן קצר של המשק בחו"ל. עודף נכסים לזמן קצר משפר מאוד את דירוג האשראי של המשק הישראלי, שכן הוא מקטין את הסיכון המיוחס לו. יש לציין כי החוב נטו לזמן קצר מהווה רכיב מרכזי בהערכת הסיכון של כל משק.