בית המשפט העליון קובע (5.9.05) כי אגודה שיתופית רשאית להפלות בקבלת חברים לשורותיה על בסיס כלכלי.
תומר ודורית דור רכשו בשנת 2000 קרקע פרטית בהוד השרון בשטחה של האגודה שיתופית "כפר הדר" אשר בתחומה 69 נחלות וחמישה משקי עזר. בסוף אותה שנה הגישו בני הזוג בקשה להצטרף כחברים באגודה השיתופית אלא שוועד האגודה דחה את בקשתם מבלי לנמק את החלטתו.
בני הזוג ערערו על ההחלטה בפני האסיפה הכללית, הציגו את טיעוניהם אך בהצבעה שנערכה בסוף אותה ישיבה נדחתה בקשתם בשנית.
בעקבות כך פנו בני הזוג לבית המשפט המחוזי בבקשה להצהיר עליהם כחברים באגודה או לחילופין לקבוע כי החלטת האגודה, שלא לקבלם כחברים, בטלה משום שהתקבלה שלא כדין, שלא בתום לב וממניעים זרים.
בית המשפט המחוזי מצא כי סירוב האגודה לקבל את בני הזוג כחברים בה נובע משיקול כלכלי גרידא, לפיו צירוף חברים נוספים לאגודה יקטין את חלקו של כל אחד מהחברים הקיימים בנכסי האגודה. עם זאת, קובע בית המשפט כי "מדובר במערכת יחסים שבין פרט לבין אגודה פרטית המחזיקה נכסי מדינה" ואין לחייב את האגודה לקבל חבר נוסף או לנמק את סירובה.
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון טענו בני הזוג כי האדמות שהושכרו לאגודה השיתופית הינן נכסי מדינה, ומכאן שהשיקולים המנחים אותה בנוגע לאדמות אלה צריכים להיות ענייניים והגונים. במקרה זה, כך נטען, עמדו בפני האגודה שיקולים של טובות הנאה אישיות שיצמחו לחברים בה.
בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון דוחה השופטת עדנה ארבל את טענות בני הזוג וקובעת: "השיקולים הכלכליים, שעל-פי קביעת בית המשפט המחוזי עומדים בבסיס החלטת המשיבה (האגודה השיתופית נ.י), אינם בהכרח שיקולים פסולים".
את צידוק להפליה זו מוצאת ארבל בשני נימוקים: האפליה נסמכת על התקנון ומטרות האגודה, ואפליה משיקולים כלכלים אינם פסולים ו"מקוממים", כהגדרתה, כמו אפליה על-רקע גזע או דת.
נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק, והשופט גרוניס הצטרפו לדעתה של השופטת ארבל ודחו אף הם את הערעור.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה