הדרך אל האורגזמה

יצרני התרופות מגלגלים יותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה כשהם מוכרים את הוויאגרה, סיאליס ולויטרה כדי לעזור לגברים ליהנות מיחסי מין טובים יותר. מאחר ויותר נשים סובלות מחוסר תפקוד מיני מאשר גברים, פיתוח תרופה לנשים עשוי להגיע לסכומים גבוהים בהרבה.

למרות זאת, תעשיית התרופות עדיין לא הצליחה לעזור לנשים - אפילו תרופה אחת לטיפול בחוסר תפקוד מיני של נשים אינה קיימת בשוק. בשנה שעברה נטשה חברת "פייזר" מחקר בן שמונה שנים בו לקחו חלק 3,000 נשים. החברה מודה בכך כי הגלולה הכחולה המפורסמת שלה פועלת רק על גברים.

הוויאגרה ושתי המתחרות שלה הן תרופות פשוטות למדי הפועלות על-ידי הגברה של זרימת הדם למטה. נשים הנוטלות את התרופה נוטות לחוות את אותה השפעה פיסית, אך השפעה זו בלבד לעיתים נדירות מספקת אותן.

לא ניתן ליישם מוצר על נשים רק על-ידי בדיקה כי הוא פועל על גברים, מסבירים חוקרים רבים. דרך זו משקפת, בחלקה, חוסר ידע של מה שמונח ביסוד הבעיות המיניות של נשים.

מחקרים חדשים - מדענים ולא יצרני תרופות

המחקר הנוכחי שנעשה על-ידי אקדמאים, ולא על-ידי יצרני התרופות, מציע כי פיתרון נוירולוגי (של מערכת העצבים) הוא הנדרש. זאת מאחר וכאשר מדובר בהשגת אורגזמה נשים מושפעות יותר ממצב רוח, ביטחון עצמי ונושאים אחרים של נפש האדם מאשר גברים.

בעוד "פייזר" וענקיות תרופות אחרות נטשו את המרדף אחר הוויאגרה לנשים בשל היותו מסובך מדי, מספר גדל והולך של חוקרים מאוניברסיטאות שונות מדווחים על התקדמות בעזרת סריקות מוח ושיטות אחרות. הם התבוננו במוחן של נשם כשחוו אורגזמה, והם הגיעו לכמה מסקנות מעניינות במיוחד.

לדוגמה, על-ידי בדיקה של אשה משותקת שעדיין מסוגלת לחוות אורגזמה, הם גילו כי אצל נשים, העצב התועה (אחד העצבים המעבירים אותו אל המוח) הוא בעל חשיבות מרובה, ולכן עשוי להוות מטרה מבטיחה לפיתוח תרופות. עצב זה הנמצא מחוץ לחוט השדרה נושא עימו מידע לאזורים של המוח השולטים במצב הרוח.

החוקרים, שערכו את המחקר שמומן על-ידי הממשלה ועל-ידי קרן כריסטופר ריב, דיווחו כי ביסודו של דבר גילו את האזורים במוח הפועלים בזמן האורגזמה אצל נשים.

סריקות מוח מדדו את זרימת הדם של המתנדבות במחקר. כאשר תאי המוח מתחילים "להידלק" בחלק מהמוח השולט על תחושה או פעילות מסויימת, הם זקוקים לתוספת חמצן, הנישא על-ידי הדם. במהלך סריקת המוח, אזורים פעילים של המוח נראו כשהם "נדלקים" על מסך המחשב.

מרכזי הכאב "נכבים"

הסריקות גילו דבר נוסף לגבי נשים - במהלך האורגזמה, מרכזי הכאב שבמוח "נכבו", ומרכזי ההנאה - אותם חלקים ההופכים פעילים גם כשאנשים משתמשים בקוקאין למשל - "נדלקו".

הבעייה שהתעוררה עם סריקות אלה, שנעשו על-ידי סורק תהודה מגנטי, היא שהמכשירים הקיימים כיום לא תוכננו לעקוב בו זמנית הן אחר המוח והן אחר הגוף. וגם אם יכלו, הרי שבהירות הסריקות היתה עכורה בשל "רעשי רקע" כמו תנועות היד. זו גם הסיבה מדוע המדענים חוקרים כעת את מוחן של נשים המסוגלות לגרות את עצמן אך ורק על-ידי מחשבות ולכאורה מונעות את "רעשי הרקע".

בין שתי האוזניים ולא בין שתי הרגליים...

"הדבר המוזר ביותר הוא שכל אחד יודע כי הכל קורה בין שתי האוזניים ולא הרגליים...", אמר חוקר מאוניברסיטת גרונינגן שבהולנד, שפרסם בחודש יוני את אחד המחקרים הראשונים שמיפה את פעילות המוח במהלך אורגזמה אצל גברים ונשים שגורו על-ידי בני זוגם.

בין יתר התוצאות, הוא גילה כי החלק במוח השולט על פחד וחרדה - "השקד" - מפסיק את פעילותו במהלך אורגזמה הן אצל גברים והן אצל נשים.

תרופות חדשות - רק בעוד שנים

שיטות של סריקת מוח זמינות קרוב ל-20 שנה, אך רק כעת נמצאות בשימוש לחקר המין. החוקרים מייחסים את העיכוב למספר גורמים כולל ספקנות והסתייגות ממשלתית לממן את המחקרים. בארצות הברית אנשים שמרנים כשמדובר במין יותר מאשר בהולנד למשל. לכן חוקרים אמריקנים רבים חוששים להציע פרויקטים מסוג זה למעבידהם.

המחקר בתחום המין שנעשה על-ידי סריקות מוח הוא עדיין בתחילת דרכו ומדענים מזהירים כי תרופות חדשות פוטנציאליות כלשהן או אפילו איבחון טוב יותר של חוסר תפקוד מיני יהיו זמינים רק עוד שנים רבות.