משקי בית משלמים עמלות גבוהות יותר לבנקים

למרות הירידה שחלה בשנת 2004 בהפרשות לחובות מסופקים בגין המגזר העסקי, עדיין בולט משקלו הגבוה של מגזר זה בסך ההפרשות (73%). הפעילות במגזר משקי הבית והמשכנתאות מאופיינת עדיין ברמה נמוכה יחסית של סיכון, המתבטאת במשקלם המצומצם של מגזרים אלו בהפרשות לחובות מסופקים, כל אחד מהם תורם לסך ההפרשות לחובות מסופקים כ-7%.

תפעולו של מגזר משקי הבית יקר מתפעול שאר המגזרים, כפי שמשתקף במשקלו הגבוה בסך ההוצאות התפעוליות, כ-44%. נתון נוסף המעיד על היעילות התפעולית הנמוכה של מגזר משקי הבית ביחס למגזר העסקי הוא יחס היעילות. יחס זה, המחושב כיחס שבין ההכנסות התפעוליות והמימוניות לסך ההוצאות התפעוליות, עמד במגזר העסקי על 2.25, לעומת יחס נמוך של 1.32 במגזר משקי הבית ו-1.42, אם כוללים את מגזר המשכנתאות.

הוצאות התפעול היקרות של מגזר משקי הבית, לצד מידת התחרות הנמוכה יחסית במגזר זה וכן במגזר העסקים הקטנים, הניעו את הבנקים לגבות מירווחים גבוהים ועמלות רבות ממגזרים אלו, יותר מאשר מהמגזר העסקי.

כך, למשל, שיעור הרווח מפעולות מימון לפני ההפרשה לחובות מסופקים ביתרת הנכסים, שהוא אינדיקטור לעלות האפקטיבית של מתן האשראי, בגין הפעילות של משקי הבית עמד על 12.6% - גבוה בכ-7.7 נקודות אחוז מיחס זה בגין עסקים קטנים וגבוה במידה ניכרת של 10.5 נקודות אחוז מיחס זה בגין לקוחות עסקיים.

יחס היעילות במגזר העסקי גבוה מיחס זה במגזר משקי הבית, אך ההפרשות לחובות מסופקים במגזר העסקי הן הגבוהות ביותר. מכאן שיש חשיבות רבה למדד התשואה המותאמת לסיכון (RaRoc) לפי מגזרי הפעילות. כביטוי למדד זה חישבו בפיקוח על הבנקים את יחס הרווח הנקי לפני מס בתוספת ההפרשות לחובות מסופקים חלקי ההפרשות לחובות מסופקים (המבטא את הסיכון), וקיבלו יחס נמוך מאוד במגזר העסקי - 1.62, גבוה במגזר המשכנתאות - 3.54 וגבוה מאוד במגזר משקי הבית - 7.61. תוצאות אלו מלמדות שהביצועים של מגזר משקי הבית טובים יותר מאלו של המגזר העסקי.