מפעל הפיס ישלם כספי זכיה גם ללא הטופס

בית המשפט העליון קיבל היום (1.9.2005) את עתירתו של חיים יתח, תושב נתיבות, אשר זכה ב"הגרלת היובל" שערך מפעל הפיס במלאת 50 שנים להיווסדו וקבע כי גם אם לא קיים בידיו "כרטיס השתתפות" - הוא זכאי לקבל את כספי הזכיה בפרס הראשון.

יתח, אשר נהג להשתתף דרך קבע בהגרלות מפעל הפיס, החליט להשתתף בהגרלת היובל של מפעל הפיס. הוא מילא את המספרים בטופס הלוטו המוגדר כ"טופס המשחק" וקיבל לידיו מתחנת הלוטו טופס נוסף שהינו פלט המחשב המוגדר כ"כרטיס ההשתתפות". כששב לביתו השמיד בטעות את כרטיס ההשתתפות אשר הפיק לו מחשב מפעל הפיס אלא ש"לרוע מזלו", דווקא הפעם התברר לו כי זכה בלמעלה מ-4 מיליון שקל, כאחד הזוכים בפרס הראשון בהגרלת היובל.

כאשר פנה אל הממונה על חלוקת הפרסים במפעל הפיס כשבידו "טופס המשחק" בלבד, דחה זה את בקשתו לשלם לו את כספי הזכייה, בטענה כי על-פי סעיפי תוכנית ההגרלה יועבר פרס רק למי שמחזיק בידיו "כרטיס השתתפות".

בעקבות סירוב מפעל הפיס להעביר לידיו את כספי הפרס הגיש יתח תובענה לבית המשפט המחוזי בתל אביב אשר דחה את בקשתו.

בית המשפט אומנם קבע כי בין יתח למפעל הפיס נכרת חוזה השתתפות בהגרלה אך קבע כי וכי החזקת "כרטיס השתתפות" הנה תנאי הכרחי לקבלת הפרס, ומי שבחזקתו אך ורק טופס משחק לא יוכל ליהנות מכספי הזכייה.

בערעור שהוגש לבית המשפט העליון טען יתח כי סעיף 31 לתוכנית ההגרלה, לפיו מפעל הפיס לא חייב לשלם את כספי הזכיה אם לא הוצג, אבד, הושמד, הושחת, הוכתם, נגזר או נוקב "כרטיס השתתפות", מחייב את מפעל הפיס להפעיל שיקול דעת האם להכיר בזכייה בהגרלה בנסיבות המקרה וזאת "בסבירות, בהגינות ובהיעדר שרירות". עוד טען יתח כי מפעל הפיס הנו גוף מעין ציבורי וחלה עליו חובה מוגברת לנהוג בתום לב וחובת אמון כלפי הציבור.

בפסק הדין שהתקבל היום בבית המשפט העליון קובעת השופטת ארבל כי ישנם מקרים בהם יחויב מפעל הפיס לשלם את מנת הפרס למשתתף בהגרלה, על אף ש"כרטיס ההשתתפות" אותו רכש אבד או הושמד. במקרים אלו, לפי ארבל, נוהג צד לחוזה שלא בתום הלב, כפי שנהג במקרה זה מפעל הפיס כאשר "נאחז בקרנות מזבח ההסדר החוזי המאפשר למשיב (מפעל הפס נ.י) שלא לעשות כן".

עוד קובעת ארבל כי העובדה שהממונה על חלוקת הכספים הסתמכות על הוראה 31 של תוכנית ההגרלה הודיע ליתח, כבר בהזדמנות הראשונה, כי אין באפשרותם לשלם לו, אינה עולה בקנה אחד עם עיקרון תום הלב וכי במקרים של "חוזה אחיד", כמו במקרה זה, יש לדרוש הקפדה יתירה מצד מפעל הפיס על עיקרון תום הלב ללא יוצא מן הכלל.

באימרת אגב דנה השופטת ארבל בסוגיית החלת הדין הציבורי על מפעל הפיס.

במסגרת זו מבחינה ארבל בין שני תחומי הפעילות של מפעל הפיס: ניהול ההגרלות, בו לדעתה אין להחיל את הדין הציבורי על מפעל הפיס והקצאת הכספים לרשויות המקומיות, בו יש לדעתה מקום להחיל את הדין הציבורי. "הקצאת הכספים לרשויות המקומיות שקולה להפעלת סמכות סטטוטורית של רשות שלטונית. היעלה על הדעת שהקצאת כספים תיעשה תוך הפליית רשות מקומית כזו או אחרת, או שלא על-פי קריטריונים אובייקטיביים ושוויוניים הקבועים מראש? התשובה לכך היא שלילית", כותבת השופטת ארבל.

בית המשפט הורה למפעל הפיס לשלם ליתח את כספי הזכיה.