המדינה: "לא להעניק מעמד אסיר ציון לפולארד"

בשבוע הבא ידון בג"צ בעתירתו של ג'ונתן פולארד היושב כבר למעלה מ-20 שנים בכלא האמריקני בגין ריגול לטובת ישראל. פולארד דורש כי מדינת ישראל אשר אותה שירת בנאמנות עד לתפיסתו תכיר בו באופן רשמי כאסיר ציון על כל הזכויות המשתמעות בכך. בעתירה מתבקש בית המשפט העליון לדרוש מהממשלה להסביר את התנגדותה להעניק לפולארד את המעמד.

כזכור, כאשר הוגשה העתירה בחודש מאי השנה היא היכתה גלים בארץ ובעולם וזאת מכיוון שלראשונה נחשפו בה פרטים מזעזעים ומדוייקים על מסכת ההתעללויות שחווה פולארד בכלא האמריקני בעשרים השנים האחרונות, מאז אותו היום בו סירבה שגרירות ישראל להעניק לו מקלט מפני רודפיו, תוך הבטחה כי המדינה תעשה הכל על-מנת להביא לשחרורו המהיר והמיידי.

בדיעבד, הפרה ארה"ב הבטחה מפורשת שנתנה לממשלת ישראל ולאחר שהודה פולארד במעשים המיוחסים לו במסגרת עסקת טיעון שהושגה עמו, דרשה לפתע מבית המשפט להטיל על המרגל היהודי עונש של מאסר עולם, וכך מצא עצמו האיש שהובטח לא כי יצא לחופשי בתוך חודשים מעטים נרקב בכלא האמריקני, ואופק איננו נראה.

פולארד מיוצג על-ידי עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר כאשר עו"ד לארי דאב מייעץ לעתירה. עוד זוכה פולארד לתמיכתם של אסירי ציון לשעבר ושל רבים משבויי מלחמות ישראל והארגונים המייצגים אותם. מספר אסירי ציון לשעבר הודיעו על כוונתם להיות נוכחים בביהמ"ש בעת הדיון על-מנת להביע בכך את תמיכתם בפולארד.

אולם, מעמדת הפרקליטות כפי שמובעת בתגובה שהגישה לבית המשפט עולה כי גם כאן, במדינת היהודים, לא עומדים חייו להיות קלים וכי המדינה מתנגדת באופן מוחלט לאפשרות להעניק לו מעמד של "אסיר ציון".

כבר בפתח התגובה נאמר כי תיאור תנאי מאסרו של פולארד המופיע בעתירה באופן מקיף ונרחב, "אינו רלוונטי לסעד המבוקש בעתירה דנן", אך למרות זאת "הדברים מכמירים ליבו של כל אדם, קל וחומר עת מדובר בעותר אשר שירת את מדינת ישראל".

לגופו של עניין טוענת המדינה כי דין עתירת פולארד להידחות וזאת מחוסר עילה. לטענת המדינה התנאים הקבועים בחוק להכרה בפולארד כאסיר ציון אינם מתקיימים בעניין זה ולפיכך יש לדחות העתירה. עוד נטען כי גם הפרשנות אותה מנסה פולארד להציג בעתירתו איננה עולה בקנה אחד עם הקבוע בחוק. קרי כי אסיר ציון הינו "מי שהיה במאסר או שהיה ששה חדשים לפחות במעצר או בהגליה בגלל פעילותו הציונית בארץ שבה פעילות זאת היתה אסורה, והכל אם הוא אזרח ישראלי מכוח שבות ותושב ישראל".

לטענת המדינה חלופה זה כוללת בחובה 2 תנאים: שהות במאסר בגלל פעילות ציונית, והיות פעילות ציונית אסורה באותה מדינה. תנאים אלה אינם מתקיימים בעניינו של פולארד.

המדינה ממשיכה ומדגישה כי אין לראות בעבירת הריגול שביצע פולארד כפעילות ציונית כמשמעותה בחוק. לטענתה פרשנות ולפיה מעשה ריגול אשר בוצע עבור מדינת ישראל יוגדר כפעילות ציונית, הינה פרשנות שאיננה משתלבת עם תכליתו של החוק שכן החוק מבקש לתגמל מי שנאסרו בגין פעילות ציונית, דוגמת מתן שיעורי עברית, קיום שיעורים בהם סופר על מדינת ישראל ועידוד עלייה לישראל, במדינות בהן פעילות כזו היתה אסורה. "תכלית החוק איננה לתגמל מי ששימשו כסוכנים ישראלים, דוגמת העותר, אשר זכאותם לתגמולים, אם בכלל, צריכה להיסמך על היותם סוכנים ישראלים ולא על חוק תגמולים זה. לפיכך, סבורה המשיבה כי פרשנות ולפיה יש לראות בריגול פעילות ציונית, לצורך החוק, איננה צריכה להתקבל", נאמר בתגובת המדינה.

בנוסף, נטען, כי פולארד אף איננו עומד בתנאי השני הקבוע בחוק, והוא היות פעילות ציונית אסורה במדינה בה מרצה מבקש המעמד את מאסרו.

"פעילות ציונית הינה מותרת בארה"ב. בארה"ב מתקיימת פעילות ציונית ענפה, אולי הענפה בעולם. ארגונים יהודיים ושדולות מקיימים בארה"ב פעילות ציונית באופן שגרתי ושוטף ואין כל איסור על קיום פעילות שכזו", טוענת המדינה.

גם החלופה השנייה, ממשיכה וטוענת המדינה, הדורשת כי המאסר יהיה בארץ אויב, וכי סיבת המאסר הינה יהדותו של האסיר או יחסי האיבה של אותה ארץ כלפי ישראל, אינה מתקיימת במקרה דנן שכן ארה"ב איננה מדינת אוייב ופולארד לא יושב במאסר בגלל יהדותו.

המדינה מסכת את תגובתה וקובעת: "אף שכמתואר בהחלטות הרשות לאסירי ציון וועדת הערר שדנו בעניינו של העותר, גילו הרשות והוועדה רצון לסייע לעותר, הרי שלא ניתן לפעול בניגוד להוראות החוק. פרשנותו של העותר את החוק איננה סבירה, איננה מתקבלת על הדעת, ולא ניתן לפעול לפיה.

הדיון כאמור בעתירה ביום שני הקרוב.