מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, החליט לפרסם בדוחותיו שמות של עובדי מדינה שלקו בתפקידם או שהתרשלו. המטרה: להטיל עליהם אחריות אישית ולייצור גורם הרתעה, ובכך להגדיל את הסיכויים לשיפור מהותי במינהל הציבורי.
בדוח שהגיש מציין המבקר, כי "תקינות המינהל הציבורי במדינת ישראל מחייבת שנושאי תפקידים שכשלו וגרמו נזק לציבור יישאו באחריות למעשיהם. יש מי שמקבלים עליהם אחריות אישית בעקבות הביקורת, ואלה משמשים דוגמא לאחרים, ויש מי שצריך להטיל עליהם את האחריות".
המבקר קובע, כי עובד ציבור אינו חסין מביקורת ציבורית. בכך הודף המבקר טענות שנשמעו כאילו אין מקום לפרסם בדוחות את שמותיהם של המבוקרים שכשלו ו/או התרשלו בתפקידם. עובד ציבור, הוא מדגיש, "אינו חסין גם מפרסום שמו כשכשל ופגע בסדרי המינהל התקינים והראויים; לעיתים גם בקופה הציבורית".
לינדנשטראוס מציין בדברי ההקדמה לדוח שהגיש (56א), כי ציבור אזרחי המדינה השואף לביקורת אפקטיבית של מבקר המדינה, צריך לתת בידי המבקר את הכלים המעשיים ההולמים לביצועה. "אלה יכללו, לשיטתי, את המחוייבות האישית של בעלי התפקידים הציבוריים, שהיא פועל יוצא של שקיפות הביקורת, עומקה, יסודיותה והיותה חסרת פניות ובוודאי ללא משוא-פנים".
המבקר רומז, בין היתר, לכוונתו לפעול כדי לקבל סמכויות נוספות, שיאפשרו לו להדיח מתפקידם עובדי מדינה שגרמו נזקים כבדים בשל רשלנות ו/או בגין מעשים בלתי תקינים שביצעו.
המבקר מדגיש, כי פרסום שמו של עובד מדינה יבוצע במקרים הראויים. "בצידה של המחוייבות האישית יתקיימו, במקרים הראויים, פרסום שמם של המבוקרים ופרסום דוחות הביקורת. הפרסום חייב להיעשות, כמובן, בזהירות רבה, מפני החשש מפגיעה חסרת בסיס בשמו הטוב של המבוקר. הציבור זכאי לדעת מי משולחיו חטא במעשה או במחדל, התרשל במילוי תפקידיו או אפילו עצם עיניו מראיית המציאות ומבחינתה". אין אלה צעדי ענישה, הוא מבהיר. "אלה צעדים מציאותיים, ממשיים, שיש בהם אפקטיביות ("שיניים", כלשון הציבור) לביצוע המלצות המבקר. זהו על-פי עמדתי צו השעה בתחום ביקורת המדינה".
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה