כשלוש שנים לאחר כניסתו לתוקף של סעיף 18(א)(11) לחוק הסניגוריה מגלה הסניגוריה הציבורית כי בשנת 2004 רק 168 אסירים זכו למינוי של סניגור ציבורי בשימועים בפני ועדות השחרורים, וזאת מתוך אלפים רבים של אסירים שהובאו לדיון בפני אותן ועדות.
סעיף 18(א) קובע כי לוועדות השחרורים, הדנות בשחרור מוקדם של אסירים שריצו שני שליש מעונשם, סמכות שבשיקול דעת למנות סניגור לאסירים הבאים בפניהן, אלא שעל אף סמכות זו נראה כי היקף הייצוג הוא מצומצם ביותר. בסניגוריה טוענים כי אומנם מדובר בשיעור כפול מזה של השנה החולפת, אך עדיין מצב זה רחוק מלהשביע רצון, ודורש תיקון דחוף.
בסניגוריה זועמים על מדיניות זו של ועדת השחרורים וטוענים כי שחרור מוקדם של האסיר יש בו כדי לסייע לא רק לאסיר עצמו, אלא גם לחברה כולה. עוד הם מציינים את הזכות לייצוג, תרומתה ליצירת הליך משפטי הוגן ומאוזן, ולצמצום הפערים בין אסיר בלתי מיוצג למדינה המיוצגת בכל דיוני ועדות השחרורים על-ידי בא כוחו של היועץ המשפטי לממשלה.
"הבעיה מחמירה עוד יותר כשמדובר באסירים מחוסרי אמצעים, המופלים לעומת אסירים בעלי אמצעים שביכולתם לשכור לעצמם סניגור, בקטינים, באסירים עם מוגבלויות, במי שמרצים מאסר ראשון ובתיקים המעוררים שאלות משפטיות מורכבות", טוענים בסניגוריה.
לאור המצב העגום מתכוונים בסניגוריה לבצע מספר מהלכים על-מנת להגדיל את מספר במיוצגים.
בין יתר הדברים יחולק מכתב לאסירים המיועדים להיות מוזמנים לדיון בוועדת השחרורים ובו הסבר על זכותו לבקש מוועדת השחרורים מינוי סניגור ציבורי שייצגו בפני הוועדה. אל המכתב יצורף אף טופס בקשה.
יש לציין כי על-מנת למנוע את המצב האבסורדי לפיו ההחלטה על מינוי או אי מינוי סניגור בדיון מתקבלת בדיון עצמו, סוכם בין הסניגוריה למנהל בתי המשפט כי בקשתו של האסיר תובא להחלטה בפני יו"ר הוועדה לפני הדיון.
מהלכים נוספים שמבצעת הסניגוריה בימים אלה היא פניה לפרקליט המדינה, ערן שנדר, בבקשה לגבש אמות מידה והנחיות למינוי סניגור ציבורי במקרים המתאימים ואף הקמת מחלקות מיוחדות האחראיות על הייצוג בוועדות שחרורים ובעתירות אסירים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה