המבנים הבלתי חוקיים בחוף קיסריה יהרסו

בית משפט השלום בחיפה ביטל (29.8.05) את הסדר הטיעון בין המדינה לקרן קיסריה והחברה לפיתוח קיסריה בטענה כי איננו ראוי וקבע כי יש להרוס את כל המבנים הלא חוקיים שהוקמו בחוף האקוודוקט בקיסריה עד לתאריך ה-8.11.05.

ביום 30.4.01 התגלה כי בחוף הים בקיסריה, הידוע בשם חוף האקוודוקט, הוקמו מספר מבנים ללא היתר כדין בהם: מזנון, מחסן, תא שירותים כימיים, גדר בנויה עץ, פרגולה מעץ ומשטח מרוצף בשטח של כ-200 מ"ר - בניה בהיקף כולל של 286 מ"ר.

בביקור נוסף ב-11.2.04 התגלה כי הוקמו במקום מזנון נוסף, 4 מחסנים, שירותים, גג עץ, גדרות ומשטחי עץ מסביב לשטח המזנון. בסך-הכל נמצא כי השטח הכולל של המתחם בו מוצבים המבנים השונים מגיע ל-577 מ"ר.

ב-25.11.04, הוגש כתב אישום נגד קרן קיסריה אדמונד בנימין דה-רוטשילד, החברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה-רוטשילד בע"מ, חברת קיסריה בלו ביץ’ בע"מ ומנהלה הרטל יעקב, ומפעיל החוף בפועל, ז'אן לוק מוראלי. החמישה הואשמו בעבירות על-פי סעיפים 145, 204 א', 205, 206, 208 א', 218, 219, 221, ו- 255 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ושימוש חורג בקרקע ללא היתר ובסטיה מתוכנית כאמור בתוספת הראשונה לחוק התכנון והבניה, סעיפים 156, 204 א', 204ג', 205, 206, 208א', 218 ו- 221 לחוק.

כבר בישיבת ההקראה הציגה המדינה בפני בית המשפט את כוונתה להגיע לעסקת טיעון עם קרן קיסריה והחברה לפיתוח קיסריה וב-25.7.05, הציגו הצדדים את עסקת הטיעון המלאה לפיה הוועדה המחוזית ביקשה שיבוטלו האישומים נגד מנהל חברת קיסריה בלו ביץ' (בעלת הזיכיון להפעלת חוף הים), הרצל יעקב. עוד הוסכם, כי חברת בלו ביץ' ומפעיל החוף בפועל, ז'אן לוק מוראלי, יודו בארבע סעיפים בכתב האישום המתוקן בעניין הקמת גדר מיציקת בטון בגובה של 50 ס"מ ובאורך של 48 מ' ומשטח עץ ודרך מעץ מסביב למזנון בשטח כ- 150 מ"ר על קרקע המיועדת לחוף רחצה ללא היתר ותוך שימוש חורג ללא היתר.

במרכז ההסדר עמדה בקשת הצדדים כי יינתן צו הריסה ביחס לכל מבנה ללא היתר אשר יופעל במידה ולא ינתנו היתרי בניה כדין עד לאמצע שנת 2006. המשמעות בפועל היא כי עד אמצע שנת 2006 לא ייהרסו המבנים.

בדיון שהתקיים היום בבית משפט השלום בחיפה פוסל השופט דניאל פיש את עסקת הטיעון וקובע כי זו איננה ראויה.

יש לציין כי ככלל, בית המשפט נמנע מלהתערב בהסדרי טיעון בין צדדים אלא שאת הסדר זה מכנה השופט פיש כ"חריג" וכזה שאינו עומד במבחן האיזון בין אינטרס הנאשמים לאינטרס התכנון והבניה בתחום החופים.

בפסק דינו קובע השופט פיש כי ההסדר שהוצע בין הצדדים עומד בניגוד מוחלט לעקרונות החלים על חופי הים, איננו ראוי ועל כן פסול. "האינטרסים שהועלו על-ידי כל אחד מהצדדים עומדים בסתירה לאינטרס הציבורי בשמירה על חופי הים כפי שנקבע בחקיקה ובפסיקה".

יחד עם זאת מתיר בית המשפט את הפעלת המתחם עד לסיום עונת הרחצה, קרי עד ה-1.11.05, אשר לאחריה חל איסור לעשות שימוש במבנים.

לבסוף קובע בית המשפט, כי עד ליום 8.11.05 על קרן קיסריה אדמונד בנימין דה-רוטשילד והחברה לפיתוח קיסריה אדמונד בנימין דה-רוטשילד בע"מ, להרוס את כל המבנה הבלתי חוקיים שהוקמו בשטח ולהחזיר את המצב לקדמותו.

השופט פיש לא חוסך ביקורת מהוועדה המקומית והמחוזית והמועצה המקומית והאזורית. "בעניין זה עלי להבהיר כי כל הרשויות המעורבות - הוועדה המחוזית והמועצה המקומית והמועצה האזורית - נהגו משך שנים בניגוד לחוק ובניגוד לאינטרס הציבורי עליו הם מופקדות. תחת לשמור על נכסי הציבור הן העלימו עין, במקרה הטוב, ובמקרה הפחות טוב נתנו עידוד של ממש לפעילות בניה בלתי חוקית... יש לקוות שיהיה בביצוע צווי ההריסה והחזרת המצב לקדמותו במועד שנקבע, כדי לתקן, ולו במעט, את התנהגותן השלילית. אוי למדינה שאינה מסוגלת לשמור על נכסי הטבע והתרבות המופקדים בידיה, במקרה זה אחד הקטעים היפים של חוף הים התיכון הנמצא בישראל".