התנועה לתרבות ישראל קוראת להשתלט על השילטון

מעייני הישועה, תנועת התשובה לתרבות ישראל, מהגדולות שבתנועות הציונות הדתית, באה חשבון בביטאונה האחרון עם האחראים לפינוי יישובי חבל-עזה. במאמר יוצא דופן בחריפותו תחת הכותרת "לא נשכח ולא נסלח" מותקפים הפוליטיקאים, השופטים, השמאל, מערכות אכיפת החוק וכמובן, שרון.

המאמר, שלצידו הופיעה רשימת כל היישובים בחבל-עזה תחת הכותרת "ברוך דיין האמת", נפתח במילים שנכתבו על-גבי רקע שחור, שאינו מאפיין בדרך כלל את העלון:

"לא נשכח את אלו שהחליטו לגרשנו מבתינו.
לא נסלח לאלו שריסקו ברגל גסה את מפעל חיינו.

לא נשכח את אלו שהציבו מולנו את טובי בנינו - חיילינו.
לא נסלח לאלו שניסו להופכנו לעברייני רחוב והקימו עלינו שוטרים לעצור את מיטב הנוער הישראלי - בנינו ובנותינו.

לא נשכח את אלה שעשרות שנים השחירו את פנינו מעל כל במה תקשורתית ובכל הזדמנות.
לא נסלח לאלו שהציגו אותנו כחיות אדם, ערפדים, המוצצים את דם אחינו ואחיותינו".

פרק נכבד הוקדש למערכת המשפט שהואשמה בהתעמרות במתנחלים:

"לא נשכח את השופטים, שקבעו שהם הם "האדם הסביר", ובה בעת היקצו מחמת מיאוס, התעמרו, התעללו בנו - המתיישב הסביר.

לא נשכח לכם יושבי על דין
את פגיעתכם בכל מה שחלוצי, ציוני או יהודי.
את הכשרת הטרנספר בגיבובי מילים, בסתימת אוזן, בגילגול עין, ובמֶתֶק שפה".

במאמר נכתבו דברים נוקבים על תחושת הבגידה שחשים המתיישבים מצד שרון ששלח אותם להתיישב בגבעות, מבלי לנקוב בשמו של שרון עצמו:

"לא נשכח אותך,
אתה ששלחת אותנו לגבעות טרשים בלילות אפלים
אתה שהיית לנו כאָב.
לא נסלח לך נבל, בן בליעל
שתקעת לנו סכין בגב.

אתה, שלאחר 57 שנות עצמאות יהודית,
הפכת אותנו לפליטים במדינתנו שלנו
שהישלכתנו ככלבים לרחוב
מחפשים אחר מלון-אורחים לשכון בו".

הדרך בה מציעה התנועה לקוראים לבטא את כעסם ועלבונם הינה החזרה המונית בתשובה ו"שטיפת מוחות" ההמון בערכים חיוביים:

"לא נשכח - לא נסלח
את הכעס והעלבון האצורים בנו,
את תחושת התסכול האדירה אנו חייבים להפנות לכיוון אחד ויחיד - לשטוף את המוחות של ההמון" (ביטוי המבוסס על כתבי הרב קוק, הוגה הציונות הדתית בסיפרו 'אורות' - ע.י.).

בתנועה קוראים לשנות את כיוון הצעידה של המדינה על-ידי השתלטות איטית על מוסדותיה וסיפוח זוחל שיקדם את הגאולה:

"להשתלט על מנגנוני השלטון, להשתלט לאט לאט על מדינת ישראל. להפוך אותה מ"ראשית צמיחת גאולתנו" לגאולתנו בפועל ממש.
להפוך אותה מ"יסוד כיסא ה' בעולם" ל"כיסא ה' בעולם ממש".

את הקימעה-קימעה (התקדמות איטית של קצב האירועים במהלך הגאולה - ע.י.) נזכור, כדי שלא ליפול לחישובי קיצים, אך נתבע מעצמנו את מלוא המאמץ לקיים "בעיתה אחישנה" (זירוז הגאולה על-ידי השתדלות אנושית - ע.י.)".

"מעייני הישועה" עושה שימוש גם בנאום ה"ה-ם מ-פ-ח-ד-י-ם" המפורסם של בנימין פוטין, ומאשימה את מבצעי ההינתקות בכך שהמניע למעשיהם הוא הפחד מכוחם ההולך ומתעצם.

"נכון, "הם מפחדים, לכן הם "סימנו" אותנו, הציבור התורני-דתי-לאומי כמטרה.

הם מפחדים, כי הם ניבערים מכל מה שיהודי, מכל מה שהינו תרבות ישראל".

המאמר נחתם בהצעות מעשיות כיצד לפעול לאיחוי השבר:

"למרות הכל, לא אותם עלינו לתקוף, כי אם את הבערות. את החושך נגרש בהוספת האור הגדול - אור התורה. נשטוף איתו את הרחובות והבתים, את הלבבות והמוחות. נחרוש את הארץ בפעילות חינוכית-הסברתית.

לא סתם התחברות - כמשקל נגד להינתקות, כי אם התחברות, כדי להחזיר בתשובה.

כמו שהוקמה "אמנה" - תנועת ההתיישבות, תנועה שהושקעו בה עשרות ומאות מיליוני שקלים על-מנת לבנות ולנטוע ולהפריח את השממה - כל עלינו להשקיע מיליונים על-מנת לסלק את הבערות, ולהוסיף דעת ה'. עלינו להשקיע בכך את מיטב כוחנו, מירצנו וכשרונותינו. לבנות כעת כלים להחזרה המונית בתשובה, שתהיה וחייבת להיות.

טובי בנינו חייבים לפעול בתחום זה. זה חייב להיות ומוכרח להיות, כי זה חפץ (רצון - ע.י.) ה', והוא הוא בידינו יצלח.
בעזרת השם, נזכה לבניין בית המקדש ולהחזרת השכינה לציון ממש".

צילום: שרון. "נבל בן בליעל שתקע סכין בגב"