"עדיף נשק גרעיני על חיילים רבים"

קלטות חדשות מביכות את ארה"ב - שני יועצים של הנשיא האמריקני לשעבר, ג'ון פ. קנדי, הזהירו את הנשיא ב-1963 כי אם התחייב להגן על הודו מפני התקפותיה של סין, ארה"ב ככל הנראה תיאלץ להתשמש בנשק גרעיני כדי לקיים את ההבטחה. כך עולה מהקלטות מסווגות אשר את תוכנן מפרסמת סוכנות AP.

מסמך בן שישה עמודים המסווג 'סודי ביותר' פורסם ב-1996, אך הקלטת שהשיחה נחשפה רק לאחר שהוגשה לבחינה של גורמים בביטחון הלאומי של המדינה. עד כה היתה בארכיב של ספרייה ומוזיאון ע"ש ג'ון פ. קנדי. בזמן שהוקלטה, החלה הודו להיוודע לדמוקרטיה, אשר הגיעה מהשלטון הקולוניאלי הבריטי. סין השכנה התחפרה לחלוטין בקומוניזם תחת שלטונו של מאו טסה-טונג.

בקלטת נשמע בכיר בצבא אומר לקנדי: "אדוני הנשיא, קיוויתי בעבר כשנשקע עמוק מדי בשאלה ההודית, נבחן במבט רחב יותר לאן אנחנו הולכים, הגישה שאנחנו עומדים להחזיק בה למול סין האדומה... זהו רק אספקט... של הבעיה הכללית של כיצד להתמודד עם הפוליטיקה של סין האדומה והצבא, בעשור הבא... אני מאד לא אוהב לחשוב שאנחנו נילחם בכך... בדרך שאינה גרעינית".

מאוחר יותר כשקנדי החל לדון ברעיון של אבטחת ביטחונה של הודו, שר ההגנה דאז, רוברט מק'נמרה החזיר את הנושא לסין: "אדוני הנשיא", נשמע מקנמרה אומר. "אני חושב שהגנרל טיילור רומז לכך שלפני כל מחויביות משמעותית להגן על הודו נגד סין, אנחנו צריכים להכיר בכך שכדי לבצע זאת... אנחנו צריכים להשתמש בנשק גרעיני... כל התקפה גדולה של סין הקומוניסטית על חלק כל שהוא של האזור ידרוש שימוש בנשק גרעיני על-ידי ארה"ב, וזה עדיף על מספר גדול יותר של חיילים אמריקנים". נציין, כי מק'נמרה נקט באותה תקופה בגישה של ניהול מדיניות ומערכה צבאית על-פי חישוב מדד מספר ההרוגים וכמות הנזק, מה שמכונה "Bean Counters".

מק'נמרה מילא תפקיד מרכזי בתקופת מלחמת ויאטנם. בסרט "ערפל מלחמה: אחד-עשר לקחים מחייו של רוברט מק'נמרה", נזכרים דבריו בנושא זה: "מה הופך מעשה למוסרי אם אתה מצליח ולבלתי מוסרי אם אתה מפסיד?" תוך שארה"ב מתמודדת עם האיום של נשק גרעיני לכאורה בעירק, ובצפון קוריאה ובידי גורמים נוספים, ולוחמת למען הדמוקרטיה, נמנעת בנתיים מלקחת חלק בחקיקה הבינ"ל וחוששת, ככל הנראה, כעת גם לאחר חשיפת הקלטות, מפני פגיעה אישית.

תת-מזכיר המדינה במנהל הדמוקרטי, ג'ורג' בול, הזהיר גם כן, באותו זמן, כי תגובה גרעינית עלולה לחשוף את ארה"ב להאשמות בגזענות בעקבות השימוש בשתי פצצות האטום ביפן אשר למעשה סיימו את מלחמת העולם השנייה. ב-1963 אמר בול לנשיא כי האסטרטגיה האמורה עלולה ליצור "בעיות רבות מד עם היפנים - עם כל האנשים הצהובים".

הממשלה הבריטית, בראשה עמד באותו זמן ראש הממשלה הרולד מק'מילן, נמנעה להציע הגנה להודו, אשר קיבלה אצמעות ב-1947. באותו זמן חשבו בממשל האמריקני, כמו גם היום, כי יש לקבל את תמיכתה של בריטניה כדי לא להיות לבד במערכה, מה גם שאף האוסטרלים התנגדו לקחת חלק בדבר. נציין, כי הנשיא קנדי נרצח עוד בטרם הספיק לקבל את ההחלטה בנושא, ב-1963.