המורים זועמים: פסק הדין תמוה ומגמתי

בית הדין הארצי לעבודה דחה סופית (24.8.2005) את עתירתם של הסתדרות המורים וארגון המורים, אשר טענו כי מהלך הפיטורים שבו החל משרד החינוך בסוף שנת 2004 בוצע בחוסר תום לב, אינו חוקי ועל כן יש לבטל את הודעות הפיטורים שנמסרו למורים. בכך קיבל בית המשפט את עמדת המדינה לפיה הפיטורים חוקיים.

בעקבות פסק הדין מאיימים עתה המורים, כי ספק אם ייפתחו את שנת הלימודים במועד. האיום המרומז הועלה בהודעה ששיגרו המורים, שבה הם תוקפים את פסק הדין ואת השופט [ראו בהמשך].

הסכסוך בין ארגוני המורים ומשרד החינוך על-רקע פיטורי המורים ויישום מסקנות דוח דוברת איננו חדש. במהלכו לא בחלו שני הצדדים להשתמש בכלים "לא מקובלים". כך למשל, הועלו טענות נגד שרת החינוך, לימור לבנת, כי שיקרה והסתירה מידע חיוני מארגוני המורים כאשר ניהלה עימם משא-ומתן, וזאת מבלי ליידע אותם בדבר צמצום הקיצוץ בתקציב משרד החינוך. ארגוני המורים טענו כי השרה הורסת את מערכת החינוך בישראל.

התקפות אישיות הוטחו גם במנכ"לית המשרד, רונית תירוש. במקרה אחד, במהלך אחת מישיבות ועדת החינוך של הכנסת ובעקבות הטחת האשמות נגדה, החלה תירוש לבכות לעיני הנוכחים.

נושא פיטורי המורים היה סלע המחלוקת בין הצדדים. ארגוני המורים טענו, כי לבנת עושה שימוש באיום לפטר מורים ככלי במשא-ומתן מולם בנושא יישום דוח דוברת, בעוד שלבנת טענה כי פיטורי כ– 4500 מורים "תשושים" הינו חיוני להבראת מערכת החינוך ויישום הדוח.

לאחר שהצדדים לא הגיעו להסכמה נשלחו למורים שמיועדים לפיטורים מכתבי זימון לשימוע בפני הוועדות הפרטטיות. ערעורם של 820 מורים התקבל ושמם נגרע מרשימת המיועדים לפיטורים. עוד יש להזכיר, כי נוסף למורים אלה, התווספו פיטורים צפויים של כ- 1600 מורים המועסקים על-ידי הרשויות המקומיות ומעסיקים פרטיים, זאת עקב הקיצוץ בתקציב המדינה לרשויות המקומיות.

ביום 26.5.2005 הגישו ארגוני המורים עתירה לבית הדין הארצי לעבודה, בה טענו כי משרד החינוך פעל ופועל בחוסר תום לב בנושא פיטורי המורים, ומכאן שמהלך הפיטורים בו החל המשרד בסוף שנת 2004 איננו חוקי ועל כן יש לבטל את מכתבי הפיטורים שנשלחו למורים. בתגובה לכך השיבה המדינה כי הליכי הפיטורים נעשו כדין ובהתאם להסכמים וההסדרים שחלים על הצדדים.

בפסק הדין שניתן עתה מבקר נשיא בית הדין, השופט סטיב אדלר, את התנהלות הצדדים בסכסוך ביניהם: "השיח בין הצדדים, במסגרת המשא-ומתן, לא התמצה סביב שולחן הדיונים ולווה במאבק על דעת הקהל, אשר אפשר שפגע ביכולת הצדדים למצות את המשא-ומתן בצורה בונה, ואין אלא להצטער על כך".

בפסק דינו מקבל הנשיא אדלר את עמד המדינה וקובע, כי "לא נפלו בפיטורי המורים פגמים המחייבים את התערבותנו ואף לא נמצא טעם משפטי שיש בו כדי לאיין את הפיטורים או לפגוע בתוקפם".

עוד מוסיף הנשיא אדלר, כי המדינה והרשויות המקומיות רשאיות לנקוט בפיטורי צמצום של עובד הוראה, זאת בהתאם להוראות שנקבעו בהסכמים ובהסדרים שחלים בין הצדדים, וארגוני המורים לא הצליחו לסתור את הטענה לפיה הפיטורים נעשים כתוצאה מקיצוץ רוחבי בתקציבי כל משרדי הממשלה.

במהלך המשא-ומתן הציעה המדינה לארגוני המורים פשרה, לפיה אם יקבלו את המלצות ועדת דוברת יוכל משרד החינוך לצמצם את היקף פיטורי המורים. ארגוני המורים טענו, מצידם, כי הצעה זו היא ההוכחה לכך שמשרד החינוך עושה שימוש בפיטורי המורים ככלי לחץ בלתי לגיטימי.

על כך השיב הנשיא אדלר ואמר: "איננו סבורים שיש בעמדה זו, שאפשר שיש בה משום הפעלת לחץ על ארגוני המורים להסכים ליישום דוח דוברת, פסול. המדינה רשאית להחליט על סדרי עדיפויות באופן הקצאת המשאבים, ומבחינתה נודעת חשיבות עליונה לביצוע רפורמה במערכת החינוך".

עוד הוסיף הנשיא אדלר, כי כשם שנוהגים ארגוני המורים להפעיל לחץ על משרד החינוך באמצעות עיצומים ושבתות, כך אין פסול בהפעלת לחץ מצד משרד החינוך במהלך משא-ומתן קיבוצי.

בית הדין הארצי לעבודה דוחה, כאמור, את העתירה.

מנכ"לית משרד החינוך, רונית תירוש, מסרה בתגובה לפסק הדין: "אני שמחה שבית הדין הוכיח קבל עם ועולם שמשרד החינוך ואנוכי פעלנו לאורך כל הדרך על-פי שיקולים מקצועיים ראויים וצודקים, ביושר ובתום לב, תוך שהוא דוחה על הסף את ניסיונותיהם הנואלים והבלתי נלאים של ארגוני המורים להכפיש את פועלינו ולחבל בעבודתנו".

המורים תוקפים את פסק הדין ואתה שופט אדלר

המורים תוקפים בחריפות הן את פסיקת בית הדין הארצי לעבודה והן את השופט אדלר. פסיקתו מוכיחה כי "ביתה דין הפך להיות מגינה, מושיעה ומחלצה של הממשלה בכל מהלך שהיא מבצעת", נטען.

"משהחליט בית הדין הארצי כי אין פסול בהפעלת לחץ של הממשלה על ארגוני המורים, כשהפעלת לחץ זו פירושה פיטורי אלפי מורים וסיום עבודתם, כי אז אין ספק שיש מקום להרים גבה ולהתייחס בתמיהה לפסיקה זו".

המורים מאשימים את בית הדין בניהול הליך בלתי תקין, שנגס בזכויותיהם הבסיסיות. "נראה לנו תמוה ביותר שבית הדין, כערכאה שיפוטית, סבור כי הוא יכול הלכריע במחלוקת עובדתית קשה, מבלי לאפשר קיום חקירה נגדית של העדים. תמוהה מכך עמדתו של השופט כי חקירה נגדית, המהווה נדבך מרכזי בעשיית משפט, נועדה לצורך תקשורת ויצירת דעת קהל".

"אין לנו אלא להצטער כי בית הדין משאיר את הצדדים ללא הכרעה עובדתית על מחלוקת קשה, הנוגעת לאלפי עובדי הוראה בישראל. עם החלטות שכאלה, חבל לבזבז זמן על הליכים משפטיים וככל הנראה ללא מאבקים ארגוניים ושביתות קשות, לא ניתן להגן על זכויות עובדים בישראל. אנו מצרים על התנהלות זו של בית הדין הארצי לעבודה".

צילום: אדלר, "תמוהה עמדתו של השופט..."